בג"ץ 6774/20 ורד גרטל ,עו"ד נ. ממשלת ישראל

השופט א' שטיין:

1.

העתירה שלפנינו תוקפת את החלטת הממשלה מיום 24.9.2020 בדבר "הטלת סגר כולל על מדינת ישראל לתקופה בלתי מוגבלת" החל מיום 25.9.2020 (להלן: החלטת הממשלה ) – זאת, לטענת העותרים, בניגוד להמלצות פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו (להלן: הפרויקטור ). במסגרת זו טוענים העותרים כי לא היה מקום להטלת מגבלות על הציבור ככל שמגבלות אלו אינן עולות בקנה אחד עם המלצות הפרויקטור וגורמי המקצוע במשרד הבריאות. לכך מוסיפים העותרים כי ההגבלות שהוטלו במסגרת החלטת הממשלה ומכוחה, התקבלו בהסתמך על שיקולים שאינם ממין העניין; שיקולים פוליטיים, מפלגתיים ואישיים. לצד האמור ביקשו העותרים כי נוציא מלפנינו צו ביניים אשר ימנע את התקנתן של תקנות והוצאתם של צווים נוספים שעניינם מגבלות על פי סעיפים 12-6 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020.

2.

העותרים מדגישים כי טענותיהם נסמכות אך ורק על פרסומים שהופיעו בכלי התקשורת, בהם נאומיו של ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, אשר משודרים לציבור הרחב. העותרים מבדילים את עתירתם מהעתירה שהוגשה ונדחתה במסגרת בג"ץ 6575/20 גרנות נ' ראש הממשלה (24.9.2020) (להלן: בג"ץ גרנות ). בהקשר זה, מדגישים העותרים, בין היתר, כי בניגוד לעותרים דשם, הם אינם אנשי מקצוע מתחום הרפואה, ואינם מבקשים מאתנו כי נחליף את שיקול דעתם של גורמי המקצוע המוסמכים, בשיקול דעתנו שלנו. ההיפך הוא הנכון – כל שהם דורשים, לתפישתם, הוא כי נחייב את הממשלה להתאים את החלטותיה לעמדותיהם של גורמי המקצוע הרלבנטיים, כולל הפרויקטור, כפי שאלו הוצגו לפניה.

3.

לטענת העותרים, מפרסומים בתקשורת, ובפרט מנאומו של ראש הממשלה מיום 24.9.2020, עולה כי ההחלטה על הטלת סגר כללי התקבלה בניגוד לדעת הפרויקטור ובניגוד לדעתם של כלל הגורמים המקצועיים במשרדי הבריאות והאוצר. זאת, מבלי שתוצג אף לא חוות דעת מקצועית אחת אשר תומכת בנקיטת האמצעים הדרסטיים שננקטו, ומבלי שתוצגנה ראיות שביכולתן להראות כי סגר כולל הוא הצעד המיטבי והמידתי בו ראוי לנקוט בנסיבות דנן. העותרים מוסיפים ומדגישים, כי עתירתם עולה בקנה אחד עם פסק הדין שניתן בבג"ץ גרנות – זאת, מאחר שהיא מבקשת ליתן תוקף ומשקל ראוי להמלצות גורמי המקצוע אשר מונו כדי לטפל במשבר הקורונה. לאור האמור, סבורים העותרים כי החלטת הממשלה התקבלה בחוסר סמכות, איננה מידתית ומערבת בתוכה שיקולים זרים. יתרה מכך: העותרים סבורים כי להחלטת הממשלה אין תוקף גם בשל היותה מנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולחוק יסוד: חופש העיסוק.

4.

סבורני, כי העתירה דנן אינה מצביעה על שום פגם – קל וחומר פגם מהותי – בהחלטת הממשלה אשר עשוי להצדיק את התערבותנו בשיקול דעתה (ראו למשל: בג"ץ 9594/09 פורום משפטי למעשן ארץ ישראל נ' ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי , פסקה 13 והאסמכתאות שם (21.4.2010); וכן, בג"ץ 4123/18 בן מאיר נ' היועץ המשפטי לממשלה (1.8.2018)). משכך הוא, דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי לבקש את תגובת המשיבה.

5.

טענות העותרים אשר פורטו לעיל נטענו בעלמא, ללא ביסוס עובדתי נאות, מבלי לבסס את הפגמים הנטענים, ומבלי לפרט פגיעה קונקרטית בזכות מוקנית כלשהי. כמו כן הנני סבור כי המקרה דכאן איננו שונה מזה שנדון והוכרע בבג"ץ גרנות . דברים אלו, אשר נקבעו בבג"ץ גרנות , נכונים גם בענייננו-שלנו:

"[...] אין ולא יכול להיות חולק, אף לא לשיטתם של העותרים, כי נכון לעת הזו מדינת ישראל נמצאת במשבר רפואי מהחמורים שידעה. בהיעדרם של חיסון ותרופה יעילה, ניכר כי ההתמודדות עם המגפה כרוכה במידה רבה של חוסר ודאות ומבוססת בעיקר על תחזיות עתידיות בדבר התנהגותו של הנגיף. מטבע הדברים, ייתכנו גישות מקצועיות שונות בנוגע לבלימת התפשטותה של המגפה; וחדשות לבקרים אנחנו נחשפים לדעות כאלה ואחרות של מומחים בעלי שם ומוניטין, החלוקים אלה על אלה וגם על עצמם בחלוף הזמן. אין זה מתפקידו של בית משפט זה להכריע בין מגוון הדעות, לא כל שכן להכתיב מדיניות. משימה זו שמורה לרשות המוסמכת ובעלת המומחיות בדבר.

בענייננו, הגורמים המוסמכים אמרו את דברם, הממשלה קיבלה החלטה על הטלת סגר במתווה המפורט בתקנות הסגר, והתקנות אושרו על ידי ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. לטענות העותרים המופנות כלפי המדיניות שמוביל משרד הבריאות לא הונחה תשתית עובדתית וראייתית הולמת, ובמצב דברים זה לא ראינו כל עילה ואפשרות להתערבות שיפוטית בהטלת הסגר." (ראו: שם, בפסקה 8; ההדגשות הוספו – א.ש.).

6.

העתירה נדחית אפוא בזאת. לפנים משורת הדין, ומשלא נתבקשה תגובת המשיבה, לא נעשה צו להוצאות.