החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6780/05 מחמוד חמאמרה נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה לאישור ביקור בגדה המערבית. נקבע כי משפנו העותרים לרשות הפלסטינית לא ניתן להתייחס לעתירה כמוקדמת, וכי לא ברור אם המשיבים פעלו בשקידה הנדרשת. המשיבים חויבו בהוצאות בסך 3,000 ש"ח.

העובדות

העותר תושב הגדה המערבית ביקש אישור ביקור עבור אשתו ושני ילדיו. המשיב סירב, ולאחר הגשת עתירה הותרה כניסת העותרת לאזור. העתירה נמחקה בשלב מוקדם, והעותרים טענו כי ההיתר ניתן רק בעקבות הגשת העתירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפסוק הוצאות לעותרים כאשר העתירה נמחקה לאחר שהתאפשרה כניסת העותרת לאזור?
  2. 2.האם הטיפול של המשיבים בבקשת אישור הביקור נעשה בשקידה הנדרשת נוכח הסבל האנושי הכרוך בהמתנה?

הלכות

  1. 1

    כאשר לא ברור מתי חל שינוי המדיניות ואם המשיבים פעלו בשקידה הנדרשת, יש מקום לפסוק הוצאות לעותרים גם לאחר מחיקת העתירה

    ״במצב דברים זה, אני רואה לנכון לפסוק הוצאות לעותרים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    תנאי הסף של מיצוי הליכים לא התקיים, אך משפנו העותרים לרשות הפלסטינית לא ניתן להתייחס לעתירה כאל עתירה מוקדמת

    ״ברי, שמעת שפנו העותרים בבקשה המתאימה לרשות הפלסטינית, לא ניתן יותר להתייחס לעתירה כאל עתירה מוקדמת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • רשיון ביקור
  • שקידה
  • רשות פלסטינית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

6780/05 - ג'

בפני:

כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ

העותרים:

1. מחמוד

חמאמרה

2. סיאריה חמאמרה

3. זינב חמאמרה

4. זבידה חמאמרה

נ ג ד

המשיבים:

1. מפקד כוחות

צה"ל בגדה המערבית

2. משרד הפנים

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

1.בפני בקשה לפסיקת הוצאות. עניינה של העתירה היא בקשת העותר 1 תושב הגדה המערבית, כי תאושר בקשתו למתן אישורי ביקור בתחומי הגדה המערבית, עבור אשתו, העותרת 2 ושני ילדיו, העותרים 3 ו-4. המשיב סירב לאשר מתן אישור כאמור. בעקבות זאת, ביום 13.6.0 5 פנתה באת כוחו, בין היתר, למחלקת בג"צ בהליך קדם בג"ץ במסגרתו ביקשה להנפיק לעותרת רשיון ביקור. הבקשה לא אושרה. ביום 13.7.05 הוגשה עתירה בעניין זה. ביום 18.11.04 הותר כניסת העותרת לאזור. לטענת העותרים, מבוקשם ניתן להם רק בעקבות הגשת העתירה.

2.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. המשיבים מבהירים בתגובתם, כי בקשת העותרים למתן אישורי ביקור עובר להגשת העתירה סורבה, מהטעם שלא הועברה בקשה מטעם הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית לאפשר את כניסת העותרת לאזור, וכן נוכח מדיניות הממשלה שחלה באותה עת. רק ביום 30.8.05 הגישו העותרים הודעה לפיה הם פנו, באמצעות הוועדה האזרחית הפלסטינית, בבקשה לרישיון ביקור.

אכן, מקובלת עלי עמדת המשיבים שעובר לפנייה זו, לא התקיים תנאי הסף לטיפול בעניינם של העותרים, שכן לא מוצו ההליכים הנדרשים עובר להגשת העתירה. אולם ברי, שמעת שפנו העותרים בבקשה המתאימה לרשות הפלסטינית, לא ניתן יותר להתייחס לעתירה כאל עתירה מוקדמת. כניסת העותרת הותרה רק כחודשיים וחצי לאחר שהוגשה בקשה על ידי העותרים לרשות הפלסטינית (יצוין כי המשיבים אינם מבהירים אימתי הועברה להם בקשת הרשות הפלסטינית בעניין). המשיבים לא מבהירים בתגובתם מתי בדיוק חל אותו שינוי במדיניות בנוגע לבקשות מהסוג הנדון, ועל כן לא ברור האם הם פעלו בנסיבות המקרה בשקידה הנדרשת על מנת לטפל בעניינם של העותרים, וזאת בהתחשב בטיב הבקשה ובסבל האנושי הכרוך בהמתנה לאישור המיוחל. במצב דברים זה, אני רואה לנכון לפסוק הוצאות לעותרים. יחד עם זאת, בשים לב לכך שאין מדובר בעיכוב ניכר, וכן בהתחשב בשלב בו נמחקה העתירה, יחויבו המשיבים בהוצאות העותרים בסך של 3,000 ₪ בלבד. סכום זה יישא מע"מ כחוק וכן הפרשי רבית והצמדה מיום החלטתי זו ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, א' בשבט התשס"ו (30.1.06).

שושנה ליבוביץ

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר לא ברור מתי חל שינוי המדיניות ואם המשיבים פעלו בשקידה הנדרשת, יש מקום לפסוק הוצאות לעותרים גם לאחר מחיקת העתירה
  2. 2תנאי הסף של מיצוי הליכים לא התקיים, אך משפנו העותרים לרשות הפלסטינית לא ניתן להתייחס לעתירה כאל עתירה מוקדמת