בג"ץ 6785/05 פאדי ח'לאילה נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

1.

לפני בקשה מטעם העותרים לפסיקת הוצאות. עניינו של ההליך בסירובם של המשיבים ליתן לעותרת 2, אזרחית ירדנית, אשרות ביקור בתחומי הגדה המערבית, שם מתגורר בעלה, העותר 1. פנייתו של העותר למשיב 1 בבקשה להנפיק רישיון ביקור עבור העותרת נדחתה מן הטעם שאינה אקטואלית בעת ההיא. ביום 13.6.05 פנה העותר למשיב 1 ולגורמים נוספים בבקשות נוספות להנפיק לעותרת רישיון ביקור. בקשתו נדחתה על-ידי המשיב 1 ביום 5.7.05. העותרים טענו, בין היתר, כי מדיניות המשיב שלא לאשר בקשות להארכת אשרות שהייה באיזור - למעט מקרים הומאניטאריים חריגים - אינה סבירה ופוגעת בזכותם לחיי משפחה. מכאן העתירה דנן, אשר הוגשה ביום 13.7.05. ביום 7.3.07 הונפקה לעותרת אשרת כניסה. בנסיבות אלו התייתרה העתירה ונמחקה בהסכמת בעלי הדין בהחלטתי מיום 11.4.07. למרות מחיקת העתירה, עמדו העותרים על הוצאותיהם.

2.

העותרים טוענים כי הסעד המבוקש התקבל קרוב לשבעה חודשים לאחר שהוגשה העתירה, בעקבותיה נדרשו להוצאות כספיות רבות. על סמך הפסיקה, טוענים הם כי יש לפסוק הוצאות לזכותם. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם מלכתחילה מכוונת העתירה דנן כנגד מדיניות המשיבים באשר למתן רישיונות ביקור באיזור, שעה שמדיניות זו נבחנה ואושרה בבית משפט זה בעבר. אף כאשר הודיעו המשיבים כי ישראל נכונה לקבל בקשות לקבלת רישיונות ביקור המועברות בנסיבות מסויימות על-ידי הרשות הפלסטינית, לא הועברה כל בקשה כזו בעניינם של העותרים. יתרה מכך, טוענים המשיבים, כי הגשת העתירה לא הייתה הגורם לקבלת הסעד אלא החלטות שהתקבלו על-ידי הדרג המדיני בחודש פברואר 2007, עת נכנס לתוקפו נוהל המסדיר את נושא כניסתם ושהייתם של זרים באיו"ש. לאור זאת טוענים המשיבים כי דין הבקשה להידחות.

3.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין, נחה דעתי כי דין הבקשה לפסיקת הוצאות בהליך זה, להדחות. הכללים לעניין חיוב בעל דין בהוצאות נקבעו בפסיקה (ראו: בג"צ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217, (1993)). על פי כללים אלו יש לבחון האם היה צידוק בהגשת העתירה, האם לא הזדרז העותר בפניה לבית המשפט ומיצה הליכים, האם היה שיהוי בהגשת העתירה, והאם עצם הגשת העתירה הובילה לקבלת הסעד. בנסיבות המקרה דנן שוכנעתי, כי לא העתירה היא שהביאה לקבלת הסעד המבוקש אלא, כפי טענת המשיב, עדכון הנוהל שהתקבל על-ידי גורמים מדיניים חיצוניים ונכנס לתוקפו בחודש פברואר 2007. ביטוי לכך נמצא עוד קודם לכן, בתגובת המשיבים מיום 16.8.05 ומיום 5.7.06. העותרת, אשר ככל הנראה עמדה בתנאים שנקבעו בנוהל החדש, קבלה על פי החומר שלפני את מבוקשה בעקבותיו וללא כל קשר סיבתי מספיק להגשת העתירה הקונקרטית בעניינה. כך גם ביחוד בשים לב לאמור בתגובת המשיבים לעניין אי העברת בקשה בנדון מטעם הרשויות הפלסטיניות. אשר על כן, דין הבקשה לחיוב המשיבים בהוצאות להידחות.