פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
6790/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט י' דנציגר
העותרים:
1. מוטי לנציאנו, חבר מועצת העיר אריאל
2. יהודה חסון, פעיל חברתי למען תושבי אריאל
3. שיאון, פעיל חברתי וחבר בתנועה לאיכות השלטון
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
כ"ד בתשרי תשס"
ט
(23.10.08)
בשם העותרים:
בעצמם
בשם המשיב:
עו"ד עינב גולומב
בשם המבקשים להצטרף:
עו"ד שרון שטיין
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:
א.
עתירה זו, שהוגשה בידי פעילי ציבור מאריאל, עניינה טענה כנגד כהונתו של מר יעקב עמנואל כחבר וממלא מקום מועצת העיריה באריאל. זו מבוססת על הרשעתו ביוני 2004 בבית משפט השלום, לפי הודאתו בהסדר טיעון, בעבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין תשל"ז-1977. זאת, משעשה שימוש ב-1996, בשעה שכיהן כתת-גונדר בשירות בתי הסוהר, בעבודתם של אסירים שהיו נתונים למרותו, לשם לימודיו האקדמיים. הוא נדון לששה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 4,000 ₪. בעת ההרשעה ב-2004 וגם מאז הבחירות שלאחר מכן שימש יעקב עמנואל כחבר מועצת העיריה ובתפקידי סגן ואחר כך ממלא מקום לראש העיר, והוא מועמד כנמסר גם בבחירות הקרובות.
ב.
העותרים עתרו כי שר הפנים ידיח את מר עמנואל, בטענה כי בעבירה בה הורשע יש משום קלון. נתבקשו סעדים נוספים, כגון חקירה פלילית נגד ראש העיר על כך שצירף את מר עמנואל לרשימתו.
ג.
בתגובת המדינה נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף, שכן על פי הוראות הדין פסילה לבחירה קשורה בעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים (ותוך שבע שנים מסיום הריצוי) על פי סעיף 10(ב) לתקנון המועצות המקומיות (יהודה ושומרון), תשמ"א-1981, המקביל לסעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ"ה-1965. פסלות לכהונה כחבר מועצה (סעיף 30 לתקנון הדומה לסעיף מקביל בצו המועצות המקומיות (א)) תלויה בהרשעה חלוטה שנקבע על-ידי בית המשפט כי היתה בעבירה שיש עמה קלון. כן הופנינו להוראות בעניין פקיעת כהונה של ראש מועצה וסגנו בזיקה לקלון.
ד.
לטענת המדינה המדובר בעתירה שהוגשה בשיהוי, הואיל ופסק הדין המרשיע ניתן ב-2004, וכן אין נפקות לעניין חקירת משטרה
כמבוקש, משלא נעשתה פניה למשטרה. על פני הדברים, כך נטען, אין תנאי הפסילה למועמדות מתקיימים בנסיבות דנן, והעתירה גם לא הופנתה כנגד הגורם המוסמך ולא צורפו משיבים מתאימים. ולבסוף נאמר, כי הובחן בפסיקה בין תנאי סף סטטוטוריים לבין שיקול הדעת במינוי ציבורי (בג"צ 6163/92 איזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מז(2) 229; בג"צ 4267/93 אמיתי נ' רבין, פ"ד מז(5) 441), ודבר זה עשוי להיות רלבנטי לבחינת שיקול הדעת בהפעלת סמכות המינוי של סגן וממלא מקום, אם יהא הנושא רלבנטי בהמשך, אך אינה עומדת לדיון עתה.
ה.
עירית אריאל, ראש העיר ומר עמנואל כממלא מקומו ביקשו להצטרף לעתירה, והועלו טענות הדומות בעיקרן לאלה של המדינה באשר לצד הפרוצדורלי. בצד המהותי נטען כי העבירה בוצעה ב-1996, כתב האישום הוגש ב-2002, וצומצם בהסדר הטיעון להפרת אמונים. נטען כי המדובר בהסתבכות ראשונה ויחידה של מר עמנואל, שתרם למדינה כל ימי חייו תוך סיכון חיים. נטען מתוך פסק הדין דאז, כי מר עמנואל מכהן כסגן ראש העיר (בעת הדיון - 2004) ומצליח וזוכה להערכה; פסק הדין הפך חלוט, ואין מקום לפתוח את שאלת הקלון שבית המשפט לא נדרש אליה בשעתו ואף לא התביעה.
ו.
בדיון בפנינו הוסבר לעותרים, שלא יוצגו, על-ידי בית המשפט כי הם מעלים נושא ציבורי-פוליטי-מוסרי, אך יש הבדל בין זה לבין עילה משפטית, ויש צורך באחיזה בחוק, שאינה מתקיימת כאן, לקבלת סעד כמבוקש. העותרים טענו כי אין התיחסות לתלונותיהם במשטרה, וכי הם פועלים כנציגי ציבור למען התושבים, ונרדפים על-ידי אנשי העיריה באריאל בשל כך.
ז.
באת כוח המדינה טענה כי יש צורך במסד משפטי לסעדים המבוקשים, וכזה אינו מתקיים. בא כוח המבקשים להצטרף טען ברוח דומה.
ח.
החלטנו לצרף את המבקשים להצטרף, כמשיבים.
ט.
אין בידינו להיעתר לעתירה. החוק קבע את המסגרת הדיונית והמהותית לכגון דא. המדובר בנושא לגיטימי להעלאה במישור הציבורי, ובמישור זה ניתן להשמיע טענות וכמובן להשמיע כנגדן תשובות. לא מצאנו בסיס משפטי להתערבות, במישור הדיוני ובמישור המהותי: המחוקק קבע בפירוט את הפרמטרים לפסלות, הן לבחירה הן לכהונה, כפי שתואר בתגובת המדינה, ואלה אינם מתקיימים משפטית במקרה דנא. אין בכך כדי להביע דעה על שיקול הדעת באשר למינוי עתידי ככל שהדבר יהא רלבנטי, כאמור בסיפה לתגובת המדינה, דבר שאינו עומד לדיון בעתירה זו.
י.
כאמור, לא נוכל להיעתר לעתירה. אין צו להוצאות.
ניתן
היום, כ"ח בתשרי התשס"ט (27.10.08).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט