פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
6810/11
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט נ' הנדל
העותר:
דויד גיל דהאן
נ ג ד
המשיבים:
1. בימ''ש השלום נתניה – משיב פורמלי
2. בימ''ש מחוזי
מרכז פ''ת – משיב פורמלי
3. ביהמ''ש העליון – משיב פורמלי
4. בימ''ש שלום כ''ס לענייני משפחה – משיב
פורמלי
5. ביהמ''ש המחוזי ת''א בשבתו כבימ''ש לעניינים
מינהליים
6. שר השיכון
7. עמידר החברה לשיכון
8. שר הרווחה
9. שר המשטרה
10. שר המשפטים בשם הנהלת
בתי המשפט והסיוע המשפטי
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
1.
העתירה שלפנינו מתארת באריכות את ניסיונותיו של העותר לבטל פסק דין לפינוי מנכס שבו התגורר.
תחילתה של הפרשה בתביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה נגד העותר לפינויו מנכס שבבעלות עמידר חברה לשיכון עולים בע"מ, ושהושכר לאדם שאינו עוד בין החיים. העותר, לטענתו, טיפל באותו אדם בחייו, אומץ על-ידו כיורשו, וטען לדיירות מוגנת בנכס. בית משפט השלום בנתניה דחה את בקשת העותר לרשות להתגונן ונתן נגדו פסק דין לפינוי. העותר הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז, ובמסגרת דיון בערעור, שבו היה מיוצג על-ידי עו"ד, ניתן פסק דין מוסכם לפינוי. מאז ניסה העותר לבטל את פסק הדין שניתן בערעור זה בהליכים רבים ובערכאות שיפוטיות שונות (ראו, למשל: רע"א 3861/09 דהאן נ' עמידה חב' לשיכון עולים בע"מ (לא פורסם, 7.5.2009)). כל ניסיונותיו נדחו.
2.
ככל שניתן להבין מהעתירה – המחזיקה לא פחות מ-65 עמודים, מצורפים אליה עשרות נספחים, ואין היא מנוסחת באופן שמאפשר להבין בצורה ברורה את הבסיס לטענות המשפטיות המועלות בה – העותר פונה מהנכס ביום 2.6.2009, אך קיבל דיור חלופי ממשרד הבינוי והשיכון. תוקפו של הדיור החלופי הסתיים ביום 9.6.2010, והעותר פונה ממנו ביום 6.9.2011.
3.
בעתירה מועלות טענות רבות נגד כל בתי המשפט שדנו בעניינו של העותר, וכן נגד עמידר ומשרדי הבינוי והשיכון, המשטרה והמשפטים. בין היתר, נטען כי פסקי הדין נגד העותר ניתנו על סמך ראיות כוזבות; כי פינויו מהנכס עולה כדי "פשעים נגד האנושות"; כי הוא מופלה לרעה ביחס לאחרים; כי הוא נכה 83% ועובדה זו לא הובאה בחשבון בהחלטות שדחו את טענותיו; ועוד. פרק הסעדים מונה לא פחות מאשר 27 סעדים שונים, המנוסחים באופן גורף וכוללני, ובהם עתירות לבטל את כל ההחלטות שנתנו הערכאות הקודמות, דרישה לפיצויים כספיים בסכומי עתק, וכן צווי עשה שיקנו לעותר זכויות בדירה.
4.
דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. ככל שהעתירה מופנית נגד החלטותיהן של הערכאות דלמטה, הלכה היא שאין בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין של בתי המשפט האזרחיים או הפליליים. התערבותו בהחלטות מעין אלה תיעשה במקרים נדירים ביותר, ואף זאת כאשר מתעוררת שאלה שבסמכות היורדת לשורשו של עניין, או כאשר מתקיימת תופעה קיצונית של שרירות בתחום מינהלי טהור (ראו: בגץ 5133/11 רויטמן נ' פלדמן (לא פורסם, 14.7.2011); בג"ץ 1271/98 בראי נ' עירית חולון (25.2.1998); בג"ץ 981/04 מילשטיין נ' ועד מחוז תל-אביב (לא פורסם, 4.11.2004); בג"ץ 9011/08 רוזנשטרוך נ' הנהלת בתי המשפט (טרם פורסם, 11.11.2008)). אין העתירה דנן באה בגדרי אמות מידה אלו. ככל שהעתירה מופנית נגד החלטותיהם של הגופים המינהליים, לא מצאנו כי הנטען בעתירה – באופן שנטען – מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה.
5.
העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ב בתשרי תשע"ב (10.10.11).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט