בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 6815/06
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופטת ד' ברלינר
העותרת:
יהודית ורמן
נ
ג
ד
המשיבים:
1.בית הדין הארצי לעבודה
2.בית הדין האזורי לעבודה
3. משרד החינוך
עתירה למתן צו על תנאי
פסק-דין
השופטת ד' ברלינר :
עתירה זו עניינה החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה לדחות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, ולאשר פיטוריה של העותרת מטעמים פדגוגיים.
העותרת הועסקה במשרד החינוך במשך כ-22 שנים. במהלך השנים האחרונות שלפני פיטוריה, החלה ירידה בתפקודה המקצועי. בשל בעיות אלה, ובמסגרת הניסיונות למצוא לעותרת מקום בו תוכל להשתלב באופן ראוי, עברה העותרת בין חטיבות ביניים בבתי ספר שונים. הנסיונות למצוא לעותרת מקום בו תוכל להשתלב כאמור לא עלו יפה, והבעיות שהתגלו בתפקודה צצו ועלו עם הזמן בכל מקום אליו הגיעה: קשיי הסתגלות לנוהלי העבודה של החטיבה, חוסר שיתוף פעולה עם צוות המורים ובעיות בתקשורת עם התלמידים.
לנוכח קיומן המתמשך של הבעיות בתפקודה, הוחל בהליך הערכה והדרכה מסודר לעותרת, ומפקחים מטעם משרד החינוך היו מגיעים לשיעורים שהעבירה על מנת לצפות בעבודתה. הדו"חות שהגישו מפקחים אלו היו שליליים. לאחר שלא חל שיפור לאורך הזמן בתפקודה של העותרת, על אף שעות ההדרכה שניתנו לה על מנת לסייע לה לפתור את בעיותיה, הוחלט להמליץ על פיטוריה.
העותרת הגישה תביעה נגד משרד החינוך לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו, ובמסגרתה תבעה סעד הצהרתי בדבר בטלות פיטוריה והשבתה לעבודה, וכן לשכר עבודה וזכויות סוציאליות החל ממועד הפיטורין וכן לפיצויי הלנה.
בית הדין האזורי דחה את תביעת העותרת בקובעו כי ההחלטה על פיטוריה התבססה על שיקולים ענייניים בלבד, לאחר קיומו של הליך ממושך, ולאחר שניתנו לה הזדמנויות רבות לשפר דרכיה. לגבי פגמים פרוצדוראליים שונים להם טענה העותרת, קבע בית הדין האזורי כי גם אם נתקיימו, אין מדובר בפגמים היורדים לשורשו של ההליך, שעל כן אין בהם כדי לאיין את הפיטורים.
באשר לסעדים הכספיים אותם תבעה העותרת, קבע בית הדין האזורי כי העותרת אינה יכולה להישמע בדרישה לסעד כספי כאשר התביעה שהוגשה על ידה היתה לסעד הצהרתי בלבד.
העותרת ערערה לבית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה את ערעורה והותיר את פסק דינו של בית הדין האזורי על כנו. לפיכך, עתרה העותרת לבית משפט זה כי יורה על בטלותו של פסק הדין של בית הדין הארצי מחמת חוסר סבירות קיצונית, חוסר תום לב ובשל פגיעה בזכותה החוקתית לעסוק בכל עיסוק.
דינה של העתירה להידחות על הסף. טענותיה של העותרת מתמצות בטענות עובדתיות הנוגעות לתוקף פיטוריה הפדגוגיים לאור הפגמים הנטענים על ידה. כידוע, בית משפט זה אינו נוהג לשבת כערכאת ערעור על פסיקת בית הדין הארצי, והתערבותו בפסיקתו מצומצמת מאוד. התערבות כזו תעשה רק במקרים החריגים בהם נפלה טעות משפטית מהותית אשר הצדק דורש את תיקונה (ר' פסק הדין המנחה לעניין זה: בג"צ 525/84 נביל חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 693, 673).
עניינה של העותרת אינו נמנה על אותם המקרים. היא אינה מצביעה על כל טעות משפטית מהותית בפסק דינו של בית הדין הארצי, בהבדל מהשגות עובדתיות. על פני הדברים, מדובר בהליך תקני, ראוי, שהתמשך על פני תקופה ארוכה שהסתיים בסופו של יום בפיטוריה של העותרת, לאחר שניתנו לה הזדמנויות רבות לשפר את תפקודה וניתנה לה גם הדרכה.
לפיכך, דין העתירה להידחות.
ניתן היום, י"ח בכסלו התשס"ז
(9.11.06).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט
ת ש ו פ ט ת