פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ 6856/19
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופטת י' וילנר
העותרת:
מירה מרק
נ ג ד
המשיבים:
1. המוסד לביטוח לאומי
2. מנכ"ל הביטוח לאומי
3. מנהלת תחום גמלאות
4. מנהלת מחלקת נכות וניידות
עתירה למתן צו על
תנאי
בשם העותרת:
בעצמה
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן :
העותרת שלפנינו – שאינה מיוצגת אך תיארה עצמה כעורכת דין ונוטריון – טוענת כי היא מתגוררת יחד עם מטפלת, בשל מצבה הסיעודי, בדירה שאינה מחוברת לחשמל מאז יום 21.8.2017. ככל שניתן להבין מהעתירה, טוענת העותרת כי היא זכאית לתשלום קצבאות מאת המוסד לביטוח לאומי וכי אלו לא שולמו לה כבר כמה שנים, וזאת למרות שנקבעה לה בעבר נכות רפואית משוקללת של 100%, כמו גם דרגת אי כושר של 100% וקצבה חודשית נוספת בגובה 17%. לפיכך, מבקשת העותרת כי נורה למוסד לביטוח לאומי לשלם לה קצבה כנדרש.
לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, מאחר שלעותרת קיים סעד חלופי בבית הדין לעבודה. כאמור בסעיף 391(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, תהיה סמכות ייחודית בכל תובענה "של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם" (ראו גם: בג"ץ 1329/18 אלביליה נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 3 (12.4.2018)). לפיכך, מקומן של טענות העותרת להישמע לפני בית הדין האזורי לעבודה, אשר יבררן עד תום.
עוד יוער כי מעיון בעתירה ובנספחיה עולה כי העותרת לא פנתה אל המוסד לביטוח לאומי טרם עתרה אל בית משפט זה. ככל שפנייה כזו אכן לא בוצעה, טוב תעשה העותרת אם תפנה לקבלת מענה מהמוסד לביטוח לאומי בטרם תגיש תובענה לבית הדין האזורי לעבודה.
העתירה נדחית אפוא על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. אין צו להוצאות.
ניתן
היום, ב' בחשון התש"ף (31.10.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט ת