פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6856/19 מירה מרק נ. המוסד לביטוח לאומי

ניתן ביום

בקצרה

ביטוח · קצבאות ביטוח לאומי ונכותעתירה לבג"ץ נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום קצבאות

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

העותרת עתרה לבג"ץ לתשלום קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי בשל נכות ואי כושר שנקבעו לה. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, מאחר שלפי סעיף 391(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי קיימת סמכות ייחודית לבית הדין האזורי לעבודה לדון בטענות כאלה. העותרת הופנתה גם לפנות תחילה למוסד לביטוח לאומי.

העובדות

העותרת, שאינה מיוצגת, טוענת כי היא מתגוררת עם מטפלת בשל מצבה הסיעודי בדירה שאינה מחוברת לחשמל. לטענתה נקבעה לה נכות של 100% ודרגת אי כושר, והקצבאות לא שולמו לה במשך שנים. לא נמצא בעתירה כי פנתה למוסד לביטוח לאומי לפני הגשתה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם בית משפט זה ידון בעתירה לתשלום קצבאות ביטוח לאומי כאשר קיים סעד חלופי בבית הדין האזורי לעבודה?

הלכות

  1. 1

    לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית בתובענות של זכאי לגמלה הטוענים לקיפוח זכותם, ולכן יש להעביר אליו את הטענות

    ״כאמור בסעיף 391(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סעד חלופי
  • בית הדין האזורי לעבודה
  • סמכות ייחודית
  • המוסד לביטוח לאומי
  • גמלה
  • נכות
  • אי כושר
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 6856/19

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופטת י' וילנר

העותרת:

מירה מרק

נ ג ד

המשיבים:

1. המוסד לביטוח לאומי

2. מנכ"ל הביטוח לאומי

3. מנהלת תחום גמלאות

4. מנהלת מחלקת נכות וניידות

עתירה למתן צו על

תנאי

בשם העותרת:

בעצמה

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן :

העותרת שלפנינו – שאינה מיוצגת אך תיארה עצמה כעורכת דין ונוטריון – טוענת כי היא מתגוררת יחד עם מטפלת, בשל מצבה הסיעודי, בדירה שאינה מחוברת לחשמל מאז יום 21.8.2017. ככל שניתן להבין מהעתירה, טוענת העותרת כי היא זכאית לתשלום קצבאות מאת המוסד לביטוח לאומי וכי אלו לא שולמו לה כבר כמה שנים, וזאת למרות שנקבעה לה בעבר נכות רפואית משוקללת של 100%, כמו גם דרגת אי כושר של 100% וקצבה חודשית נוספת בגובה 17%. לפיכך, מבקשת העותרת כי נורה למוסד לביטוח לאומי לשלם לה קצבה כנדרש.

לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, מאחר שלעותרת קיים סעד חלופי בבית הדין לעבודה. כאמור בסעיף 391(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, תהיה סמכות ייחודית בכל תובענה "של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם" (ראו גם: בג"ץ 1329/18 אלביליה נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 3 (12.4.2018)). לפיכך, מקומן של טענות העותרת להישמע לפני בית הדין האזורי לעבודה, אשר יבררן עד תום.

עוד יוער כי מעיון בעתירה ובנספחיה עולה כי העותרת לא פנתה אל המוסד לביטוח לאומי טרם עתרה אל בית משפט זה. ככל שפנייה כזו אכן לא בוצעה, טוב תעשה העותרת אם תפנה לקבלת מענה מהמוסד לביטוח לאומי בטרם תגיש תובענה לבית הדין האזורי לעבודה.

העתירה נדחית אפוא על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. אין צו להוצאות.

ניתן

היום, ב' בחשון התש"ף (31.10.2019).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית בתובענות של זכאי לגמלה הטוענים לקיפוח זכותם, ולכן יש להעביר אליו את הטענות