החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6879/98 פדיל חילו נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מיסים · מס שבח על פיצוי בגין הפקעת מקרקעיןעתירה לקבלת צו על תנאי נגד משרד האוצר ומנהל מס שבח מקרקעין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר עתר לבג"צ בטענה שיש לבטל את חיובו במס שבח על פיצוי בגין הפקעת קרקע ולתקן את החוק. בית המשפט דחה את העתירה, מאחר שהשגה על החיוב במס שבח מתבררת בדרך של השגה וערר לפי פרק שמיני לחוק, ובג"צ אינו הכלי המתאים לשינוי חקיקה.

העובדות

העותר הופקעה קרקע השייכת לו לצרכי ציבור ונדרש לשלם מס שבח על הפיצוי. השגתו נדחתה, והוא סבור שאין לו סיכוי בהליך ערר לפי החוק הקיים. הוא עתר לבג"צ וביקש לשנות את החוק כך שפיצוי בהפקעה לא יחויב במס שבח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות למשיבים ליתן טעם מדוע אינם מבטלים חיוב העותר במס שבח בגין הפקעת קרקע לפי פקודת המקרקעים (רכישה לצרכי ציבור)?
  2. 2.האם יש לחייב את המשיבים לתקן את חוק מס שבח מקרקעין כך שמס שבח לא יחול על פיצוי בגין הפקעה לצרכי ציבור?

הלכות

  1. 1

    בג"צ אינו המכשיר הנכון להשגת שינוי בחיוב במס שבח, והמשיבים אינם המחוקק ואין בידם לשנות את החוק, ולכן יש לדחות את העתירה.

    ״בג"צ איננו המכשיר הנכון כדי להשיג מטרה זו והמשיבים אינם המחוקק ולא בידם לשנות את החוק.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    תרופתו של מי שמבקש להשיג על חיובו במס שבח היא בפרק השמיני לחוק מס שבח מקרקעין, ולא בעתירה לבג"צ.

    ״עד כמה שהדבר נוגע לחיובו של העותר בעצמו במס, אם יש לו השגות, תרופתו קבועה בפרק שמיני לחוק מס שבח מקרקעין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מס שבח מקרקעין
  • פיצוי
  • צו על תנאי
  • עתירה
  • ערר
  • חוק
  • פרק שמיני

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

6879/98

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופט ת' אור

כבוד

השופט מ' אילן

העותר

:

פדיל

חילו

נגד

המשיבים

:

1.

מדינת ישראל

2.

מנהל מס שבח מקרקעין

בקשה

למתן צו על תנאי

החלטה

העותר מבקש לתת צו על תנאי המופנה אל מדינת ישראל - משרד האוצר ואל מנהל מס שבח מקרקעין המחייבם לבוא וליתן טעם מדוע אינם מבטלים את חיוב העותר בתשלום מס שבח מקרקעין בגין הפקעת קרקע השייכת לו לפי סעיפים 5 ו7- לפקודת המקרקעים (רכישה לצרכי ציבור) 1943. כן מבקש הוא לחייב את המשיבים מדוע אינם מתקנים את חוק מס שבח מקרקעין באופן שלא יחול מס שבח על עסקאות של פיצוי בעלי מקרקעין שהופקעו לצרכי ציבור. עוד מבקש הוא לחייב את המשיבים ליתן טעם מדוע מחייבים בעלי קרקעות בגין הפקעת קרקעות ומדוע מפלים בין מי שמקבל פיצוי כספי וחייב מס שבח לבין מי שמקבל קרקע חלופית, ואין מחייבים אותו במס שבח.

העותר סבור שראוי לשנות את החוק הזה במיוחד לאור האמור בס' 3 לחוק כבוד האדם וחירותו.

אנו דוחים את העתירה מבלי לבקש תגובת המשיבים מחוסר עילה.

עד כמה שהדבר נוגע לחיובו של העותר בעצמו במס, אם יש לו השגות, תרופתו קבועה בפרק שמיני לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג1963-. אלא שהעותר סבור שאין לו סיכויים בדרך של ערר, לאחר שהשגתו כבר נדחתה מפני שלפי המצב החוק הקיים הוא באמת חייב במס ולכן הוא רוצה לפעול לשם שינוי החוק.

בג"צ איננו המכשיר הנכון כדי להשיג מטרה זו והמשיבים אינם המחוקק ולא בידם לשנות את החוק. משום כך אנו דוחים את העתירה.

ניתן היום, י"ג בחשוון תשנ"ט

(2.11.98).

ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ

ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98068790.

T01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בג"צ אינו המכשיר הנכון להשגת שינוי בחיוב במס שבח, והמשיבים אינם המחוקק ואין בידם לשנות את החוק, ולכן יש לדחות את העתירה.
  2. 2תרופתו של מי שמבקש להשיג על חיובו במס שבח היא בפרק השמיני לחוק מס שבח מקרקעין, ולא בעתירה לבג"צ.