בג"ץ 6905/00 מחמוד עאמר נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע על פי הודאתו, במסגרת עיסקת טיעון, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות נהיגה ברכב בקלות ראש וגרימת חבלה של ממש ואי שמירת מרחק אשר יאפשר לעצור בכל עת את רכבו. כתוצאה מכך נהרג אדם וארבעה אחרים נפצעו. בית המשפט הטיל על המבקש עונש מאסר לתקופה של שמונה חודשים בפועל ועשרה חודשים על תנאי, בתנאים אותם קבע בית המשפט. כן נפסל מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 8 שנים וכן לקנס בסך 1,000 ש"ח.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על גובה העונש נדחה, ועל כך הוגשה בקשה זו לרשות ערעור. הבקשה מתמקדת בעונש המאסר אשר הוטל על המבקש, כשלטענתו היה מקום להטיל עליו מאסר לתקופה של לא יותר משישה חודשים אותם ירצה בעבידות שירות.

בית המשפט הטיל על המבקש את עונש המאסר לשמונה חודשים, בהסתמכו על טענ ת התביעה כי עונש זה הוא ראוי, טענה אשר נטענה על ידה בהתאם לעיסקת הטיעון שנערכה בין הצדדים.

עונש זה אינו חורג מהעונשים המוטלים במקרים דומים. גם אם היתה רשלנות תורמת של רכב אחר המעורב בתאונה, וגם בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, העונש אינו מצדיק התערבות ובודאי לא מתן רשות ערעור לערכאת ערעור שניה.

הבקשה לרשות ערעור נדחית.