פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
6914/95
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
העותרים:
1. סובחייה
אבו קישק
2. נאדר אבו קישק
3. מוחמד אבו קישק
4. נסרין אבו קישק
5. נור אל דין אבו קישק
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי
החלטה
1.העותרת 1 (להלן – העותרת) פנתה בבקשה לבחון מדוע בנה נאדר אבו קישק, העותר 2 בעתירה, לא קיבל עד היום תעודת זהות ישראלית.
2.ב-7.11.95 הגישה העותרת וארבעת ילדיה עתירה לבית משפט זה שעניינה הכרה בעותרים כאזרחי מדינת ישראל. העותרת היא ילידת ישראל, ובעקבות נישואיה לתושב קלקיליה ב-1966, נלקחה ממנה אזרחותה הישראלית, והוא הדין באזרחות ילדיה אשר נולדו בישראל.
3.בהמשך לעתירה, הודיעה פרקליטות המדינה ב-19.2.96 לב"כ העותרים כי לאחר בירור העובדות, הוחלט לאשר את בקשת העותרת לתת לה ולארבעת ילדיה רשיון ישיבת קבע בכפוף לאישור המשטרה וגורמי הבטחון, וכי לכשתסתיים בדיקתם, תינתן בענין זה תשובה סופית.
4.ביום 13.5.96 פנה ב"כ העותרים לבית המשפט וביקש למחוק את העתירה נוכח עמדת הפרקליטות, לפיה עותרים 3,1 ו-4 יקבלו רשיון לישיבת קבע ואילו העותר 5 יקבל רשיון כזה בכפוף לבדיקה משטרתית ובטחונית. לאור פניית ב"כ העותרים, העתירה נמחקה ביום 14.5.96.
5.ביום 19.6.05 פנתה העותרת לבית המשפט בטענה כי מזה עשר שנים לא קיבל בנה, העותר 2, תעודת זהות ישראלית, והוא חי בפחד הן משלטונות ההגירה והן "מפחד אנשי האינתיפאדה" כלשון הבקשה.
6.נתבקשה תגובת הפרקליטות לפנייה זו, אשר הוגשה ביום 22.7.05 על פי תגובתה, בזמנו ניתנה הסכמה להעניק רשיון לישיבת קבע רק לחלק מן העותרים. לגבי עותר 2, נשוא פנייתה של העותרת, לא ניתנה הסכמה כזו בשל מניעה בטחונית שהיתה קימת כבר עובר למחיקת העתירה.
יתר על כן, מתגובת המדינה עולה כי העותר 2 הגיש בשנת 2001 עתירה נוספת לבג"צ (בג"צ 3965/01). במסגרתה, ביקש כי יוענק לו מעמד בישראל, בין היתר גם בשל נישואיו לאזרחית ישראלית אשר בקשה איחוד משפחות. המדינה בתשובתה לאותה עתירה טענה כי הוחלט שלא להעניק לעותר זה רשיון ישיבת קבע בשל מניעה בטחונית שהיתה קימת כבר בעתירה הראשונה נשוא ענייננו, ובדיקת גורמי בטחון גם בעת הגשת העתירה השניה העלתה כי קים מידע הקושר את העותר לפעילות במסגרת ארגון הג'יהד האיסלמי הפלסטיני, ולכן אין להיענות לעתירתו. ביום 20.9.01 נתקיים דיון בעתירה השנייה והיא נדחתה לגופה, לאחר שבית משפט זה לא מצא מקום להתערב בהחלטת המשיב לסרב להעניק לעותר 2 מעמד בישראל. לאור האמור, טוענת המדינה כי יש יסוד איתן לסירובה להעניק לעותר 2 מעמד בישראל, מה גם שקים בענין זה פסק דין סופי של בית משפט זה כאמור.
7.תשובת המדינה עונה באופן מלא ומפורט לפנייתה של העותרת בתיק זה אשר ההכרעה השיפוטית בו נסתיימה עוד במאי 1996. לאור האמור, דין בקשת העותרת להידחות.
ניתנה
היום, ג' באב תשס"ה (8.8.05).
ש
ו פ ט ת