החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6942/14 סאמי סייאד נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · הוצאות בהליך שנמחק לאחר התייתרותבקשה לפסיקת הוצאות בעתירה מנהלית שנמחקה לאחר שהדיון התייתר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

ההליך נמחק לאחר שהצדדים הודיעו כי הדיון התייתר, ונותרה לדון בבקשת העותרים לפסיקת הוצאות. בית המשפט מצא כי העתירה הייתה מוצדקת בעת הגשתה והמשיבים לא סתרו הנחה זו, ולכן חייב את המשיבים בהוצאות העותרים בסך 2,000 ש"ח. נשקלו גם הקצר של התקופה עד התייתרות, היעדר הכרעה שיפוטית והיעדר ראיה לשיעור ההוצאות בפועל.

העובדות

העותרים הגישו בקשה להתאזרחות ופנו בעניין, ולאחר מכן הוגשה עתירה. הזימון לתשאול נשלח כעשרה ימים לאחר הגשת העתירה, ולאחר מכן הצדדים הודיעו שהדיון התייתר וההליך נמחק. העותרים לא הציגו ראיה לשיעור הוצאותיהם בפועל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפסוק הוצאות לטובת העותרים בהליך שנמחק לאחר שהדיון בו התייתר?
  2. 2.האם העתירה הייתה מוצדקת בעת הגשתה, כך שהמשיבים לא הצליחו לסתור את ההנחה לכך?

הלכות

  1. 1

    כאשר הליך נמחק לאחר התייתרות, ייפסקו הוצאות לטובת העותרים אם העתירה הייתה מוצדקת בעת הגשתה בראייה סבירה ואובייקטיבית, והמשיבים לא סתרו הנחה זו.

    ״גם בענייננו מצאתי כי לא עלה בידי המשיבים לסתור את ההנחה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    במסגרת האיזון בפסיקת הוצאות יש לשקול גם את פרק הזמן הקצר שבו התייתר ההליך, היעדר הכרעה שיפוטית, והיעדר ראיה לשיעור ההוצאות בפועל.

    ״מן הצד השני גם בענייננו יש ליתן משקל לפרק הזמן הקצר בו התייתר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • בג"ץ 6941/14
  • שיעור מתון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

6942/14 - ג'

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

העותרים:

1. סאמי סייאד

2. מונתהא סייאד

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. לשכת רשות האוכלוסין וההגירה במזרח ירושלים, משרד

הפנים

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

הליך זה נמחק לאחר שהצדדים הודיעו כי הדיון בו התייתר, ונותרה על הפרק בקשת העותרים לפסיקת הוצאות.

עיינתי בכל החומר שבתיק ובטיעוני הצדדים, והגעתי לכלל מסקנה כי ראוי לפסוק הוצאות לטובת העותרים, ולהעמידן על שיעור מתון של 2,000 ש"ח.

הצדדים מופנים להחלטתי בבג"ץ 6941/14 מיום 24.8.2015, אשר נסיבותיו דומות להליך זה. גם בענייננו מצאתי כי לא עלה בידי המשיבים לסתור את ההנחה הקמה נוכח מתן הסעד, ולפיה העתירה שהגישו העותרים היתה מוצדקת עת הוגשה, בראייה סבירה ואובייקטיבית, וזאת בשים לב לחלוף הזמן למן מועד הגשת הבקשה להתאזרחות (20.12.2012) ולמן מועד הפניה הראשונה בעניין (19.2.2013) ועד למועד בו זומנו העותרים לתשאול (2.11.2014), וכן לעובדה שהזימון לתשאול נשלח רק כעשרה ימים לאחר הגשת העתירה. מן הצד השני גם בענייננו יש ליתן משקל לפרק הזמן הקצר בו התייתר ההליך, לכך שלא נדרשה הכרעה שיפוטית, ולכך שהעותרים לא הביאו כל ראיה לעניין שיעור הוצאותיהם בפועל. איזון בין השיקולים השונים מוביל כאמור למסקנה כי יש לחייב את המשיבים בהוצאות העותרים בשיעור המתון האמור לעיל.

ניתנה היום, ט' באלול התשע"ה (24.8.2015).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1כאשר הליך נמחק לאחר התייתרות, ייפסקו הוצאות לטובת העותרים אם העתירה הייתה מוצדקת בעת הגשתה בראייה סבירה ואובייקטיבית, והמשיבים לא סתרו הנחה זו.
  2. 2במסגרת האיזון בפסיקת הוצאות יש לשקול גם את פרק הזמן הקצר שבו התייתר ההליך, היעדר הכרעה שיפוטית, והיעדר ראיה לשיעור ההוצאות בפועל.