בג"ץ 6954-23 בג"ץ 6954-23

בתיק בג"ץ 6954/23

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 6954/23

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט ד' מינץ

כבוד השופט י' אלרון

העותר:

פלוני

נ ג ד

המשיבים:

1.מדינת ישראל – משרד הבריאות – שר הבריאות

2.משרד העבודה והרווחה הממונה על הביטוח לאומי

3.המועצה העליונה, המוסד לביטוח לאומי

4.המוסד לביטוח לאומי

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו

פסק דין

השופט ד' מינץ:

בעתירה שלפנינו התבקשנו להורות על ביטול החלטת בית הדין הארצי לעבודה (סגן הנשיאה א' איטח) מיום 31.7.2023 בבר"ע 66060-06-23 וכן על שורה ארוכה של סעדים נוספים, בהם מינוי רופאים שונים לשם "קביעת מחלות העותר"; מינוי רופא פסיכיאטרי לבחינת כשירותו; קיום הליך הוכחות בקשר למצבו הרפואי והנפשי ועוד.

עניינו של העותר סבוך ומסתעף על מספר הליכים. במוקד העניין, תאונה שעבר בשנת 2018, בעת עבודתו בנמל חיפה כמפעיל ציוד הנדסי מכני כבד, שהפגיעה ממנה הוכרה לו כפגיעה בעבודה. במוקד ההליך בבית הדין האזורי לעבודה עמדה החלטה שניתנה בעניינו על ידי הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) של המוסד לביטוח לאומי (להלן: הוועדה) ביום 27.6.2022 בה הוחלט, לצד העמדת נכותו האורתופדית על שיעור של 20%, לנכּות 10% משיעור זה בשל "מצב קודם". באותה החלטה הועמדה גם נכותו הנפשית על שיעור של 30%. ערעור שהגיש העותר לבית בית הדין האזורי על החלטת הוועדה התקבל חלקית, והוחלט כי עניינו של העותר יוחזר לבירור לוועדה על מנת שתשקול מחדש את שאלת ניכוי "המצב הקודם" ותנמק את קביעתה ביחס להיבט זה כאשר העותר ובא-כוחו יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון טענותיהם בעניין זה. יתר טענות העותר ובהן דרישתו כי בית הדין יקבע את אחוזי הנכות במקום הוועדה, נדחו. בקשת רשות ערעור שהגיש העותר לבית הדין הארצי לעבודה נדחתה בהחלטה מנומקת ויסודית, תוך שנדחו טענות העותר ביחס לאופן קביעת הנכות. באשר לסוגיית ניכוי "מצב קודם" הובהר כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק תיקון טעות על ידי בית הדין עצמו, ובצדק הוחזר הדיון בסוגיה זו לוועדה.

מכאן לעתירה שלפנינו, בה מעלה העותר, ככל שניתן להבין, שורה ארוכה של טענות באשר ל"מתקפות סדרתיות" ארוכות שנים נגדו, הכוללת לטענתו "מנגנונים ממשלתיים" שונים, שהביאו לטענתו לפגיעה חמורה בו.

דין העתירה להידחות על הסף. אין בית משפט זה יושב כערכאת ערעור על החלטות של בית הדין לעבודה. מעבר לכך, העותר לא פרש בעתירתו תשתית עובדתית או משפטית רלוונטית שיש בכוחה להצדיק התערבות כלשהי בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה, התערבות השמורה למקרים חריגים בלבד ובכפוף לאמות מידה מצומצמות ביותר (וראו למשל: בג"ץ 6108/23 ברוך נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 5 (20.8.2023); בג"ץ 8506/22 כהן נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 8 (8.6.2023); בג"ץ 2284/23 בורנשטיין נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 10 (8.6.2023)). טענותיו הכוללניות של העותר נטענו בעלמא וללא כל תימוכין, ואין כל מקום להידרש אליהן. לא למותר לציין כי הסוגיה העומדת במרכז החלטות בית הדין הארצי נוגעת לזכויות המוקנות מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, המצויות בליבת המומחיות של בית הדין לעבודה, ואין ככלל מקום להתערבות בית משפט זה בהחלטות מעין אלו.

העתירה נדחית אפוא.