בג"ץ 6955/21פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

השופט נ' סולברג :

"בקשה לסעד ביניים – צו מניעה המורה למשיב להימנע ממחיקת הערעור", שבגדרה מבקש העותר, שאינו מיוצג, כי נורה למשיב 1 (להלן: המשיב ) – בית הדין הרבני הגדול בירושלים – להימנע ממחיקת ערעור שהגיש, נגד פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בירושלים.

דין הבקשה להידחות על הסף בהֵעדר עילה להתערבותנו, וזאת אף מבלי להידרש לתגובה מאת המשיבים.

הבקשה, שהוכתרה כאמור כ "בקשה לסעד ביניים" , הוגשה לבדה, כהליך עצמאי, מבלי שלצדה גם עתירה למתן צו על תנאי. בקשה שכזו, אינה יכולה 'לחיות' לבדה, ודינה להידחות כבר מן הטעם הזה. אף אם נניח לטובת העותר, כי בקשתו כוללת בתוכה למעשה גם עתירה למתן צו על תנאי, אין בכך כדי לסייע. מקריאת הבקשה קשה להבין מהי ההחלטה שעליה מלין העותר; גם לא צורפו לה החלטות כלשהן, שניתנו על-ידי המשיב. מכאן, שהבקשה-עתירה אינה מגלה כל עילה, אף לא על פניה – ודינה להידחות.

מעבר לכך, ככל שניתן להבין מהבקשה, אשר מנוסחת באופן כוללני ומעורפל, הגיש העותר בקשה לפטרו מהפקדת ערבון, ולחלופין לשינוי התנאים שנקבעו להפקדתו.

המשיב דחה את הבקשה, ולצד זאת קבע, כי ניתנת ארכה בת 15 יום להפקדת הערבון. העותר, כך נראה, מבקש עתה כי נורה למשיב להימנע ממחיקת הערעור בחלוף פרק הזמן שהוקצב להפקדת הערבון. דא עקא, לפי המתואר בבקשה, עד כה לא יצאה תחת ידו של המשיב החלטה המורה על מחיקת הערעור, והעותר אף לא טרח להגיש למשיב בקשה להארכת מועד נוספת להפקדת הערבון. בהעדר החלטה המורה על מחיקת הערעור, אין מנוס מן המסקנה כי הבקשה להימנע ממחיקתו – הוגשה בטרם עת. מה גם, שלעותר עומד סעד חלופי – בדמות הגשת בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון – שנראה כי לא מוצה על-ידו. ברי, כי אם תוגש בקשה להארכת מועד כאמור, ולבסוף תידחה, יוכל העותר לפעול כחוכמתו.

במבט צופה פני עתיד אציין, כי היקף ההתערבות של בית משפט זה בפסקי דין והחלטות הניתנות על-ידי בתי הדין הרבניים, ובפרט החלטות דיוניות, המצויות בליבת שיקול דעתם, לרבות החלטות בנושא ערבונות, הוא מצומצם עד מאד. העותר יתן דעתו על כך, טרם נקיטת הליכים משפטיים נוספים.

אעיר בהקשר זה, כי העותר מציין שפנה לסיוע המשפטי בבקשה לקבלת יצוג. בין אם בקשה זו תתקבל, בין אם לאו – אין אנו מביעים כל עמדה ביחס לכך – מוטב לעותר לשקול קבלת יעוץ משפטי מתאים, בשים לב, בין היתר, לאמור לעיל.

מן הטעמים האמורים, דין הבקשה שבכותרת – להידחות, והיא נדחית בזאת.

זו הפעם, משלא נתבקשה תגובה, לא יֵעשה צו להוצאות.