בג"ץ 6973/03ליאה נתן מרציאנו ו 7 אח' נ. שר האוצר

השופטת ד' דורנר

התבקשנו על-ידי המדינה לתקן את פסק-דיננו ולקבוע כי נפלה טעות בקביעתנו כי המדינה לא תקצבה את הוראות פרק ד'1 בחוק חינוך מיוחד, תשמ"ח-1988, כנדרש לשנת הלימודים תשס"ד.

ברי כי הטעות הנדרשת לתיקון אינה נכנסת לגדר סוג הטעויות שבית-המשפט מוסמך לתקנן מכוח סעיף 81 לחוק בתי-המשפט, תשמ"ד-1984. אך מאחר שהמדינה הופנתה להרכב זה על-ידי בית-המשפט העליון, נתייחס לבקשתה לגופה.

המדינה מבססת את בקשתה על ניסוח לא מוצלח שלה, בעיקרי הטיעון שהוגשו מטעמה, ממנו עולה כי הקציבה היא 401 מליון ש"ח מדי שנה לצרכי שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות החינוך המיוחדות . כך, בסעיף 29 לעיקרי הטיעון מטעמה, קבעה המדינה כי "משרד החינוך הקצה סכום של 401 מליון ש"ח מדי שנה לצורך פעילות שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרות החינוך המיוחדות " (ההדגשה הוספה). וזאת, בעוד שלטענתה, סכום זה הוקדש למעשה לצורך שילובם של ילדים אלה במסגרות החינוך הרגילות . מנגד, העותרים, בתשובתם לבקשה זו, טוענים כי הסכום אינו מיועד כולו לשילוב הילדים בכיתות הרגילות, כאשר חלק נכבד ממנו מוקדש למסגרות ה מיוחדות , שבתוך בתי-הספר הרגילים.

אלא שברי כי במסגרת הליך זה, של בקשה לתיקון פסק-דין, אין בידינו לברר לאיזו מטרה הוקצבו הכספים. כל שנוכל לומר הוא שלא היה בהתייחסותנו לעניין הסכום של ה-401 מליון ש"ח כדי להשליך על התשתית העובדתית הרלבנטית למסקנתנו. על-כן, לשם הסרת כל ספק, נחזור ונדגיש כי התשתית העובדתית הרלבנטית לצורך מסקנותינו היא שמאז ניתן פסק-דין יתד ומאז התיקון לחוק, לא הוסף לתקציב המדינה ולוּ שקל אחד לצורך שילוב הילדים בחודשים ספטמבר עד דצמבר 2003. וזאת, אף שתחולת התיקון לחוק הוא מיום 31.8.03. ובנוסף, הסכום שאותו התחייבה המדינה, בגדר ההליכים בתיק זה, להוסיף לתקציבה, שלטענתה עומד על כ-35 מליון ש"ח לשנת 2004 כולה – לאמור לחודשי ינואר עד יוני של שנת הלימודים תשס"ד, ולחודשי ספטמבר עד דצמבר של שנת הלימודים תשס"ה – הוא "סכום זעום ביחס להערכת המומחים במשרד החינוך...שלא יאפשר את מימוש הזכות לחינוך אף ברמה המינימאלית" (פסקה 11 לפסק-דיננו).

משכך, אין בטעות לכאורה עליה מצביעה המדינה כדי להשפיע על פסק-דיננו, וממילא, אין אנו רואים כל מקום לתיקון פסק-הדין.