בג"ץ 6990/98 אנתסאר שקיראת נ. משרד הפנים

בפני בקשה לחיוב המשיב בהוצאות.

עניינה של עתירה זו בבקשת איחוד משפחות שהגישו העותרים.

הבקשה המקורית לאיחוד משפחות הוגשה בשנת 1996, אך לא צורפו לה כל המסמכים הדרושים. בחודש מרץ 1998 התבקשו העותרים להמציא מסמכים שונים, אותם המציאו בחודש יוני אותה שנה.

העתירה הוגשה ביום 5.11.98. ביום 5.5.99 הודיעה באת כוח המשיב לבא כוח העותרים כי המשיב החליט לאשר את בקשת איחוד המשפחות.

בעקבות זאת הגישו העותרים בקשה לפיה הם מבקשים למחוק את העתירה, אך עומדים על חיובו של המשיב בהוצאות. לטענתם, החלטת המשיב בבקשה יכולה הייתה להתקבל זמן רב קודם לכן.

המשיב הותיר את שאלת חיובו בהוצאות לשיקול דעתי, תוך שהוא מציין כי במהלך בחינת בקשת העותרים, התגלו סתירות וספיקות באשר למקום מגוריהם ולהיותו בתחומי העיר ירושלים.

נראה לי כי הדין בבקשה זו עם העותרים. אין בידי המשיב טעם של ממש לשיהוי מאז קבלת מסמכי העותרים המעידים על מרכז חייהם - ועד יום 5.5.99, הוא היום בו הודע לבא-כוחם של העותרים, כי בקשת איחוד המשפחות אושרה. גם אם יש ממש בטענת המשיב לפיה היו סתירות וספיקות ביחס למקום מגורי העותרים, הרי שאין בהם כדי לשמש טעם לעיכוב כה רב במתן החלטה בבקשת העותרים.

באשר לגובה ההוצאות, הבאתי במכלול השיקולים, בין היתר, את העובדה שמבוקשם של העותרים ניתן להם ללא צורך בקיום דיון בעניין, והעתירה לא דרשה הכנה מורכבת במיוחד, משפטית או עובדתית. כמו-כן התחשבתי בעובדה שלשם בדיקת מקום המגורים והשאלה בדבר מיקומו המוניציפלי, נדרש פרק זמן כלשהו, ומאידך בשהייה הבלתי סבירה שנגרמה לעותרים בקבלת תשובה בבקשתם, מעבר לנדרש לבדיקת העובדות.

סוף דבר, בשים לב לכלל הנסיבות הנזכרות אני מחייבת את המשיב לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 3,500 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן החלטה זו ועד ביצוע התשלום בפועל.

העתירה תימחק.