בג"ץ 700/05 מרעי חניפה נ. שר הפנים

השופט א' רובינשטיין :

א.עניינה של העתירה בבקשת העותרת מספר 1, אזרחות ישראלית, ובעלה, העותר מס' 2, תושב השטחים, כי תאושר בקשתם לאיחוד משפחות. כן מבקשים העותרים, כי יינתן צו ביניים, לפיו יימנעו המשיבים מלגרש את העותר מס' 2 מהארץ. בגדרי העתירה נתבקש גם ביטולו או עיכובו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, מיום 31.7.03.

ב.לרקע ייזכר, כי ביום 12.5.02 התקבלה החלטת ממשלה, לפיה הוקפא הטיפול בבקשות חדשות לאיחוד משפחות, בין היתר כאשר בן הזוג הוא תושב השטחים; זאת בשל הצורך בגיבוש מדיניות חדשה באשר לטיפול בבקשות אלה נוכח המציאות הבטחונית.

ביום 6.8.03 פורסם חוק האזרחית והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 ( להלן: הוראת שעה ), אשר הוארך בהוראות שעה נוספות מעת לעת - לאחרונה ביום 31.1.05, למשך ארבעה חודשים נוספים - והמעגן את עיקרי החלטת הממשלה. כנגד החלטת הממשלה וכנגד הוראת השעה שבחוק תלויות ועומדות עתירות עקרוניות (כנגד החלטת הממשלה - בג"ץ 4022/02 ובג"ץ 4608/02, כנגד הוראת השעה- בג"ץ 7102/03 ובג"ץ 7052/03).

ג.לפי הנטען בעתירה, נישאו העותרים ופנו ללשכת מרשם האוכלוסין בחדרה לשם רישומו של העותר 2 לאיחוד משפחות, עוד טרם החלטת הממשלה וחקיקת הוראת השעה; אך לטענתם סירבה פקידת הלשכה לקבל את הבקשה, ואף לאשר את עצם הגעתם למקום.

ד.בתשובת המדינה נטען, כי דין העתירה להידחות על הסף, נוכח החלטת הממשלה והוראת השעה. בהקשר זה טוענים המשיבים, כי העותרים לא ציינו את המועד בו לטענתם פנו ללשכת משרד הפנים על מנת להגיש את הבקשה ואת הצעדים שנקטו על מנת שבקשתם תתקבל. עוד טוענים המשיבים, כי אף אם נכונות טענות העותרים כנגד לשכת המרשם בחדרה, היה עליהם לפנות לבית משפט זה ולתקוף את ההחלטה בשעתו. משלא עשו כן, דין העתירה להידחות על הסף בשל שיהוי ניכר (ראו גם פסק הדין בבג"ץ 56/05, 51/05 קבהא נ' שר הפנים (לא פורסם), שניתן באחרונה).

ה.אין מנוס מדחיית העתירה על הסף. ראשית, העותרים לא הציגו תשתית עובדתית המאששת את טענתם, כי פנו בבקשה לאיחוד משפחות טרם חקיקת הוראת השעה וטרם החלטת הממשלה. שנית, באשר לטענותיהם בנוגע לחוקיות החוק שבו נקבעה הוראת השעה, בעניין זה תלויות ועומדות עתירות עקרוניות כאמור לעיל, ועתירה זו אינה איפוא המקום להידרש אליהן.

נוכח כל אלה, אין מקום לצו הביניים המבוקש. זכויות העותרים שמורות לשוב ולפנות למשיבים, ככל שתימצא בידם עילה לכך, לאחר שיוחלט בעתירות העקרוניות התלויות ועומדות בבית משפט זה כאמור, וככל שיחול שינוי במצב המשפטי מכוח פסיקה.

אין בידינו, כאמור, להעתר לעתירה.