החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7012/06 א.א. בית הספר ארצי לתחבורה בע"מ נ. מנהל רשות המיסים בישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירהבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה מנהלית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרות עתרו לביטול עיקולים על כלי רכב שלהן, והמשיב השיב את הרכבים לאחר הגשת העתירה ולאחר בחינה חוזרת, ובעקבות כך נמחקה העתירה. בית המשפט קבע כי רק הגשת העתירה הביאה להשגת הסעד, ולכן חייב את המשיב בהוצאות בסך 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

העובדות

העותרות ביקשו להורות למשיב לבטל עיקולים שהוטלו על כלי רכב שלהן. לאחר הגשת העתירה החליט המשיב, לאחר בחינה חוזרת, להחזיר את כלי הרכב משוחררים מעיקול, ובעקבות כך נמחקה העתירה. המשיב טען כי העניין היה צריך להתברר בהליך אזרחי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיב בהוצאות העותרות לאחר שהשיב את כלי הרכב ונמחקה העתירה?

הלכות

  1. 1

    כאשר רק בעקבות הגשת העתירה ניתן לעותרות הסעד המבוקש, והמאמצים הקודמים להשבת הרכב לא צלחו, עומדת הבקשה לפסיקת הוצאות באמות המידה שנקבעו בבג"צ 842/93

    ״במצב דברים זה, דין הבקשה להתקבל. בהתחשב בכך שהעתירה טופלה בזריזות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסיקת הוצאות
  • עיקול
  • כלי רכב
  • בג"צ 842/93

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

7012/06 - ב'

בפני:

כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ

העותרות:

1. א.א. בית הספר ארצי לתחבורה בע"מ

2. בית ספר ארצי לתחבורה בע"מ

3. ל.ק. בית ספר ארצי לתחבורה בע"מ

נ ג ד

המשיב:

מנהל רשות המיסים בישראל

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

לפני בקשה לפסיקת הוצאות.

1.

עניינה של העתירה בבקשת העותרות להורות למשיב לבטל עיקולים שהוטלו על כלי רכב של העותרות אשר נתפסו על ידיו. העתירה הוגשה ביום 30.8.06. בהודעת המשיב 18.9.06 נטען כי לאחר בחינה חוזרת של נסיבות העניין, ומבלי להודות בטענות שהועלו בעתירה, הוחלט על ידו להחזיר את כלי הרכב, כשם משוחררים מעיקול, חלקם לידי כונס נכסים וחלקם האחר לידי העותרות. בעקבות זאת, נמחקה העתירה בכפוף לבקשת העותרות לפסיקת הוצאות. בבקשה נטען כי רק בעקבות הגשת העתירה קבלו העותרות את הסעד המבוקש, ולפיכך על המשיב לשאת בהוצאות שנגרמו להם עקב הצורך לשאת בעלויות ההליך.

2.

המשיב מותיר את ההחלטה בבקשה

לשקול דעת בית המשפט. יחד עם זאת, המשיב מפנה את תשומת לב בית המשפט לכך כי עניינן של העותרות טופל בזריזות מבלי שנדרש לקיים בה כל דיון. כמו כן, המשיב מציין כי מלכתחילה העתירה דנן לא הייתה צריכה להיות מוגשת לבית משפט זה, כי אם הדרך הנכונה לתקיפת ההליכים שעמדו בלב העתירה היתה במסגרת הליך אזרחי מתאים.

3.

אקדים ואבהיר כי משהטענה בדר הדרך הראויה לתקיפת ההליכים שעמדו בלב העתירה לא נטענה על ידי המשיב במסגרת העתירה, איני סבורה שיש להכריע בשאלה זו כעת במסגרת ההליך שלפני. בשים לב לכך שמאמציהן של העותרות להשבת כלי הרכב עובר להגשת העתירה העלו חרס, ולכך שרק בעקבות הגשת העתירה ניתן להן מבוקשן, עומדת הבקשה באמות המידה שנקבעו לעניין פסיקת הוצאות בבג"צ 842/93 נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217. במצב דברים זה, דין הבקשה להתקבל. בהתחשב בכך שהעתירה טופלה בזריזות, תוך פרק זמן קצר וכן לשלב בו נמחקה, תישא המשיבה בהוצאות העותרות בסכום כולל של 5,000 ₪ אשר ישאו הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, ל' בניסן תשס"ז

(18.4.2007).

שושנה

ליבוביץ

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 842/93

הלכות

  1. 1כאשר רק בעקבות הגשת העתירה ניתן לעותרות הסעד המבוקש, והמאמצים הקודמים להשבת הרכב לא צלחו, עומדת הבקשה לפסיקת הוצאות באמות המידה שנקבעו בבג"צ 842/93