בג"ץ 7018/05 קטרין אבו עלי נ. שר הפנים

1.בפני בקשה לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת. עניינו של ההליך בבקשה לחידוש תעודת זהות ולשינוי מעמדה האישי של העותרת מרווקה לנשואה. העותרת טוענת כי מבוקשה ניתן לה רק בעקבות פנייה לבית המשפט , ולפיכך יש לחייב את המשיב בהוצאות. המשיב הותיר את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, אך הוסיף כי מבוקשה של העותרת ניתן לה שבועיים לאחר הגשת העתירה, בלא שהתקיים דיון, ומאידך כי העותרת פנתה למשיב רק 6 שנים לאחר הגשת בקשתה.

2.לאחר בחינת הבקשה והתגובות, ומשעה שהוברר כי הגשת העתירה היא שהביאה למתן הסעד המבוקש, וזאת לאחר השתהות בלתי מוסברת ולא פחות מ-13 תזכורות שנשלחו למשיב (לטענת העותרת), אין לי אלא לזכות את העותרת בהוצאותיה. בשים לב לעובדה שלא נתקיים דיון בהליך ושהסעד ניתן זמן קצר לאחר הגשת העתירה, יחוב המשיב בשכר טרחת העותרת בסך של 8,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן החלטתי ועד לתשלום בפועל.