בג"ץ 7027/02 חסן (בן טלאב) אלחרם נ. מדינת ישראל

העורר, המואשם בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירה של ביצוע עיסקת נשק עם תושב חבל עזה, נעצר עד לתום הליכי המשפט לאחר שנמצאו ראיות לכאורה המספיקות למעצרו.

בחלוף כשבעה חודשים ומשפטו טרם החל, הגיש בקשה לעיון חוזר. הבקשה נדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. כעולה מהחלטת בית-המשפט המחוזי, כתב האישום מושתת על שני עדים: האחד הוא שותפו לעבירה של העורר, העומד אף הוא לדין על-פי כתב אישום נפרד, ועל-פי ההלכה לא ניתן להשמיעו לפני תום משפטו. משפט זה עומד להסתיים בקרוב. ואילו העד השני - לא אותר, אך בית-המשפט המחוזי סבר בהחלטתו, כי ניתן יהיה לאתרו בעתיד הקרוב.

בערר שבפניי חוזר העורר על טענותיו בבית-המשפט המחוזי, ומוסיף וטוען כי אין כל אינדיקציה לכך שתקוות בית-המשפט המחוזי כי העד יאותר, אכן תתגשם.

יש לדחות את טענות העורר. אין חולק כי העבירה שבה הוא מואשם מחייבת את מעצרו בשל חזקת המסוכנות, אשר בימים אלה היא בעלת משקל מיוחד, וכי חזקה זו לא נסתרה. בירור המשפט התעכב בשל הצורך להכריע קודם במשפט שותפו. לטענת התביעה, עדות השותף לבדה, בצירוף חיזוקים שבחומר הראיות, מספיקה להרשעה. כך שגם אם לא יאותר העד ניתן יהיה לסיים את בירור משפטו של העורר.