בג"ץ 7030/02 יוסף ביטון נ. מדינת ישראל

בגדר סכסוך בין נהגים, דקר העורר בסכין נהג רכב אחר וגרם לו לפציעות בריאותיו. בשל מעשה זה הוא עומד לדין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ולבקשת המדינה הוא נעצר עד תום ההליכים. המעשה בוצע כחודש לאחר שהעורר הופנה לשירות-המבחן לקבלת תסקיר בגין עבירה של התפרצות לרכב. על-פני הדברים, התנהגותו של העורר מלמדת על מסוכנותו, ובשל הרקע לביצועה, נכון היה לעצור אותו עד לתום ההליכים המשפטיים. מנגד, יש לתת את הדעת לכך שהעורר הוא צעיר בן 19, שעברו נקי. מכתב-האישום, שבו הואשם עם אדם נוסף בעל עבר מכביד, עולה, כי כבר התחבר לחברה עבריינית. בנסיבות אלה, החזקתו במעצר לתקופה ממושכת עשויה לדרדר אותו דרדור חמור לפשע.

שירות-המבחן בתסקירו סובר, כי ניתן בשלב זה של חייו של העורר להפנות אותו להליך שיקומי ולנתקו מהחברה העבריינית, וכי העורר גילה תובנה המאפשרת שיקום זה.

לעורר גם משפחה תומכת, המוכנה לתת כתף ולסייע לו. לכך יש להוסיף כי העורר נתון במעצר מזה ארבעה וחצי חודשים, ויש להניח – וכך גם סבור שירות-המבחן – כי המעצר גרם לו לזעזוע.

בנסיבות אלה, החלטתי לקבל את המלצת שירות-המבחן.

אני מקבלת, איפוא, את הערר, ומורה על שחרורו של העורר בתנאי שישהה במעצר-בית בבית דודיו – ציפי ויצחק ביטון – בבאר-שבע, ויהיה נתון לפיקוחם. כל אחד מהם אף ימציא ערבות על-סך 25,000 ש"ח. כמו כן, על העורר להפקיד בבית-המשפט ערבות בסך 5,000 ש"ח.

ניתן בזה צו האוסר על יציאת העורר מן הארץ. על העורר – אם ברשותו דרכון – להפקידו במזכירות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שם גם יבוצע שחרורו.