בג"ץ 7038/06 אברהם יהב נ. שר הפנים-הלשכה למינהל אוכלוסין בת"א

השופטת ע' ארבל:

1.

העותר 1 (להלן: העותר ), אזרח ישראלי עיוור בן 72, טוען כי מצא לעצמו שותפה לחיים, העותרת 2 (להלן: העותרת ), וכי לאחר חמישה חודשים של מגורים משותפים החליטו השניים להינשא. העותרים נישאו זה לזה בחודש אוקטובר 2005 בנישואין אזרחיים אשר התקיימו בגרוזיה. מיד לאחר הנישואין פנה העותר בבקשה להסדיר את כניסתה לישראל של העותרת ולאשר לו ולעותרת איחוד משפחות. שתי הבקשות סורבו. הנימוקים שניתנו לסירוב הינם שהייה בלתי חוקית של העותרת במשך 7 שנים, העובדה כי לעותרת בת ונכדה זרות שבכוונתה להכניסן לארץ, היכרות קצרה של ארבעה חודשים בלבד בין בני הזוג, פער גילאים של 17 שנה בין בני הזוג.

העותר טוען בעתירתו כי סירוב משרד הפנים לבקשותיו חורג ממתחם הסבירות באופן קיצוני ופוגע מעבר לנדרש בזכויות העותרים לחיי משפחה, לפרטיות ולכבוד, וזאת בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

2.

ביום 16.11.06 הגישו הצדדים הודעה כי הגיעו להסכמה לפיה יתיר המשיב את כניסתה של העותרת לישראל ברשיון ביקור, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית על ידי העותר בסך 17,000 ₪ להבטחת יציאת העותרת מן הארץ ככל שתידרש לעשות כן. תוקף אשרת הכניסה שתינתן לעותרת תהא למשך 30 יום, ואולם אם לא תתקבל החלטה בבקשת העותרים לאיחוד משפחות בטרם יחלוף מועד זה, תוארך אשרת השהייה של העותרת ב-30 יום נוספים. לאחר כניסתה של העותרת לארץ יזומנו העותרים לשימוע בלשכת מנהל האוכלוסין ולאחר עריכת השימוע תתקבל החלטה בבקשתם.

3.

לאחר כניסתה של העותרת לארץ אכן נערך לעותרים שימוע. לאחריו הגיש המשיב הודעה לפיה התעוררו ספקות אצל המשיב בנוגע לקשר הנישואין של העותרים. לפיכך הוחלט להאריך את אשרת הביקור של העותרת למשך חצי שנה נוספת אשר במהלכה יערכו בדיקות נוספות. בתום תקופה זו, תתקבל החלטה בבקשת העותרים לאיחור משפחות. לאור החלטה זו סבור המשיב כי דין העתירה להידחות על הסף מהיותה עתירה מוקדמת.

העותרים סבורים כי מאחר וחלפה למעלה משנה מאז הוגשה הבקשה לאיחוד משפחות, ומאחר שהעותר בן 72, על המשיב להכריע בבקשה לאלתר או לפחות לנמק באופן ענייני ומפורט מדוע הוא אינו מכריע בה. לפיכך סבורים העותרים כי יש לקיים דיון בעתירה.

4.

לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה ושקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין העתירה להידחות על הסף. איני סבורה כי השעיית ההחלטה בבקשה לאיחוד משפחות מטעם העותרים אינה סבירה בנסיבות העניין. המשיב העלה בפני העותרים מספר טעמים, שאמנם יתכן ואינם מצדיקים בפני עצמם דחיית הבקשה, אך בוודאי מצדיקים בחינה מעמיקה יותר של קשר הנישואין בין העותרים. העותרת נכנסה לארץ זה מכבר, ולפיכך יש לאפשר למשיב תקופת זמן מסוימת לבחינת הקשר בין העותרים בשהייתם יחד בארץ. אשר על כן צודק המשיב כי בשלב זה מדובר בעתירה מוקדמת ודינה להידחות על הסף.

עם זאת, מאחר שההסכמה מצד המשיב לבדיקה מעמיקה בעניינם של העותרים התקבלה רק לאחר הגשת העתירה, אני מוצאת לנכון לחייב את המשיב בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך של 2,000 ₪ ובהוצאות משפט עבור העותרים.