בג"ץ 7073/05 מחמוד תופיק סלימאן עמארנה נ. משרד הפנים

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה בבקשת העותרים, כי תאושר בקשתם לאיחוד משפחות בישראל וכי תוענק לעותר מס' 1 (להלן: העותר), תושב שטחים, אזרחות ישראלית, מכוח נישואיו לעותרת מס' 2 (להלן: העותרת), אזרחית ישראלית.

בעתירתם טוענים העותרים, כי ביום 19.11.01 נישאו בהתאם לדין השרעי בטייבה. כמו-כן, טוענים הם, כי בטרם נתקבלה ביום 12.5.2002 החלטת הממשלה לעניין מדיניות הטיפול בבקשות לאיחוד משפחות ובעקבותיה אף נחקק חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, הגישו בלשכת מנהל האוכלוסין בחדרה בקשה לאיחוד משפחות בישראל. לטענתם, הם פנו פעמים מספר למשרדי המשיבים, הגם שלא צירפו אסמכתאות התומכות בטענות אלו.

דין העתירה להידחות על הסף.

בבדיקה שנערכה על-ידי המשיבים בלשכת מנהל האוכלוסין בחדרה, הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות בישראל רק ביום 27.4.03 ובקשתם סורבה נוכח חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003.

נוכח המצב המשפטי השורר מאז החלטת הממשלה מיום 12.5.02, לפיה הוחלט, כי לא תתקבלנה בקשות של תושבי הרשות הפלסטינית לקבלת מעמד בישראל עד לקבלת החלטה אחרת, דין העתירה להידחות על הסף.

על-פי המצב החוקי הקיים, שנקבע בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן: הוראת השעה), מיום 6.8.2003 - ושביום 1.8.2005 הוארך תוקפו בתיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון), תשס"ה-2005 (להלן: התיקון) עד ליום 31.3.2006 - לא יינתנו אזרחות ורישיון ישיבה בישראל לתושבי האזור. בחינת חוקתיות החוק הנ"ל תלויה ועומדת בפני בית-משפט זה. זכויותיהם של העותרים שמורות להם אם יחול שינוי במצב המשפטי.

אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.