בג"ץ 7074/10 נהאיה ג'בארין נ. משרד הפנים

1.

עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים, כי בית המשפט יורה למשיב לבוא וליתן טעם מדוע לא יבטל את החלטתו שלא להעניק היתר שהייה בישראל לעותר מס' 2 (להלן: העותר ) בהתאם לסעיף 3 ל חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003

(להלן: חוק הוראת השעה ). לחילופין מבקשים העותרים כי יוענק לעותר היתר שהייה בישראל מטעמים הומניטאריים מיוחדים, מכוח סעיף 3א1 ל חוק הוראת השעה . לחילופי-חילופין תוקפים העותרים את עצם חוקתיותו של חוק הוראת השעה ועותרים לסעד חוקתי של ביטול החוק האמור (עניין שהוא תלוי ועומד ממילא בפני בית משפט זה – בעתירות אחרות).

2.

העותרת 1 (להלן: העותרת ) היא אזרחית מדינת ישראל ואילו העותר, בעלה, הוא תושב הרשות הפלסטינית. העותרות 3 ו-4 הן הבנות של העותרים 1 ו-2. בתאריך 22.3.2010 פנתה העותרת במכתב ללשכת משרד הפנים

בעפולה וביקשה כי יינתן לעותר מעמד בישראל מכוח נישואיהם. במקביל הוגשה בקשה כי יינתן לעותר היתר שהייה מכוח סעיף 3א1 ל חוק הוראת השעה (טעמים הומניטאריים מיוחדים).

3.

בתאריך 8.4.2010 נשלח לעותרת מכתב תשובה לבקשה, שבגדרו הודע לה כי בקשתה למעמד בישראל לעותר – נדחית, שכן בהתאם לסעיף 3(1) ל חוק הוראת השעה לעותר טרם מלאו 35 שנים. בירורים שערכו העותרים לגבי סטטוס הטיפול בבקשתם החילופית למעמד מטעמים הומניטאריים העלו, לטענתם, כי הבקשה טרם נדונה, נכון למועד הגשת העתירה וכי ייקח עוד זמן רב עד שתבורר. נוכח אי הטיפול בבקשתם זו, הגישו העותרים את העתירה שלפנינו ובגדרה גם בקשה לצו ביניים שימנע את הרחקתו של העותר, הנמצא בישראל שלא כדין.

4.

בתגובתו המקדמית של המשיב לעתירה נטען כי עניינם של העותרים אכן לא הובא עדיין בפני הוועדה המקצועית הדנה בבקשות לפי סעיף 3א1 ל חוק הוראת השעה , וכי בנסיבות אלה עתירה זו היא עתירה מוקדמת מדי. לאחר עיון בתגובת המשיב, ובתגובת העותר לתגובה זו, הוריתי על מתן צו ביניים שיעמוד בתוקפו עד 30 ימים לאחר שתתקבל החלטת הוועדה המקצועית בעניינו וכן הוריתי לצדדים לעדכן את בית המשפט מיד עם קבלת החלטת הוועדה המקצועית בבקשה.

5.

בתאריך 1.3.2011 עידכן המשיב כי הוועדה המקצועית המליצה ל שר הפנים לדחות את בקשתם של העותרים מן הטעם שהבקשה איננה מגלה טעם הומניטארי מיוחד. בתאריך 17.2.2011 דחה שר הפנים את בקשת העותרים. העותרים הודיעו, בעקבות קבלת הודעה זו, כי הם מבקשים להגיש עתירה מתוקנת כנגד דחיית בקשתם הנ"ל וכן ביקשו כי תוקפו של צו הביניים יוארך עד לדיון בעתירה המתוקנת.

6.

לאחר עיון במכלול החומר – נחה דעתנו כי העתירה, במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה, ובנסיבות אלה

דינה להידחות (ראו: בג"ץ 1750/10 פלונית נ' שר הפנים (לא פורסם, 10.8.2010)). משהתקבלה החלטה עדכנית בעניינו של העותר, וככל שהעותרים חפצים בתקיפתה של אותה החלטה, עליהם להגיש עתירה חדשה, שתהלום את התשתית העובדתית והמשפטית הנוכחית. המתווה הנכון לכך הוא הגשת עתירה חדשה לבית משפט זה, ולא תיקון העתירה הנוכחית.

7.

נוכח כל האמור לעיל – העתירה נמחקת, שכן היא הפכה, במתכונתה הקיימת– לבלתי רלבנטית. תוקפו של צו הביניים יוארך עד לתאריך 17.4.2011 על מנת לאפשר לעותר שהות להתארגן ולשקול צעדיו. אין צו להוצאות.