פרטי ההליך
פסק-דין בתיק בג"ץ 7128/22
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ 7128/22
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט ח' כבוב
העותרים:
1. פלונית
2. פלוני
3. פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. דליה שטאובר מנכ"ל משרד החינוך
2.
שי קלדרון הממונה על המחוז החרדי במשרד החינוך
3.
ועדת ערר מחוז חרדי, משרד החינוך
4.
יהונתן ספרא מנהל אגף החינוך בעיריית בני ברק
5.
עיריית בני ברק
6.
סמינר בית יעקב ע"ש הרב וולף
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד הרן רייכמן
פסק-דין
השופט ד' מינץ:
במוקד העתירה, עומדת החלטת משיבה 3 (להלן: ועדת הערר או הוועדה) אשר דחתה ערר שהגישו עותרים 2 ו-3, הוריה של עותרת 1 (להלן: ההורים ו-העותרת בהתאמה) על דחיית בקשתם לקבל את בתם ללימודים אצל משיב 6, סמינר "בית יעקב" בעיר בני ברק (להלן: המוסד החינוכי).
1.בהחלטת הוועדה מיום 21.8.2022 נקבע כי המוסד החינוכי הפעיל מערכת שיקולים רלוונטית וסבירה בעת שקיבל את ההחלטה בעניינה של העותרת, וכי מדובר בנושאים המצויים בליבת שיקול הדעת שלו בהתאם להליכים שנקבעו על ידי משרד החינוך. באשר לטרוניית ההורים כי דחיית בקשתם נשענה על מבחן כניסה אשר נערך לתלמידות ועל מיונן על פי הישגים לימודיים, דבר אשר נטען כי הוא אסור על פי הוראות חוזר מנכ"ל, הובהר כי ניתן לחרוג מאיסור זה במצבים מסוימים, וזאת בין היתר כאשר מדובר במוסדות חינוך חרדיים, על פי הנחיות רישום ייעודיות שנקבעו (להלן: הנחיות הרישום).
2.הסוגיה הראשונה הנתקפת בעתירה, היא בקשר להיתר הקיים בהנחיות הרישום לקיים הליכי מיון למוסדות חינוך חרדיים, לרבות בחינה וראיון התאמה, תוך שנטען כי "אין חולק, ואיש לא טען אחרת, כי אורחותיה של העותרת הולמות את ההתנהלות ואורחות החיים במוסד החינוכי". הסוגיה השנייה, עניינה בפגמים שונים אשר נפלו לטענת העותרים בהחלטת ועדת הערר, אשר הביאו לכך שעם פתיחת שנת הלימודים העותרת נותרה ללא מסגרת לימודית כלל. בעתירה צוין כי קיימת לכאורה סמכות מקבילה לדון בסוגיה השנייה במסגרת עתירה מינהלית, אך אין מקום לנתק בין שתי הסוגיות הנדונות ועל כן ראוי ששתיהן תיבחנה כמכלול בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.
3.דין העתירה להידחות על הסף. בידי העותרים סעד חלופי בדמות פניה לבית המשפט לעניינים מינהליים בהתאם לסעיף 3 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ועדת הערר. הדרך הנכונה לברר את השגות העותרים הינה בדרך של הגשת עתירה מנהלית.
הדברים נכונים לא רק באשר לסוגיה הקשורה לעניינה הפרטני של העותרת, אלא גם באשר לטרוניית העותרים בקשר להנחיות הרישום. כפי שנפסק זה מכבר, הביקורת השיפוטית המוחלת על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים על "החלטה של רשות" כוללת בתחומה גם החלטות הנוגעות לנהלים שבאמצעותם מיישמת הרשות את סמכותה (ראו למשל: בג"ץ 7501/17 המוקד לפליטים ולמהגרים נ' שר הפנים, פסקה 13 (9.5.2018)).
כאמור העתירה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתן
היום, ו' בחשון התשפ"ג (31.10.2022).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט