בג"ץ 7134/99 ח'טיב סלימאן נ. שר הפנים

לבטל את מינויו של העותר כראש המועצה המקומית; השניה - החלטה לערוך בחירות מיוחדות ביום 4.1.2000 לראשות המועצה המקומית. השאלה העיקרית שהעתירה מעלה להכרעה היא, אם החלטות אלה מתיישבות עם הוראות חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה1975- (להלן - חוק הבחירה הישירה).

שמענו את טענות בעלי הדין ביום 23.11.1999. בשל הזמן הקצר שנותר עד למועד הבחירות שנקבע על ידי שר הפנים, כלומר יום 4.1.2000, ראינו צורך להכריע בעתירה על אתר. לפיכך התייעצנו בינינו והגענו להחלטה, בו ביום, כי יש לדחות את העתירה. הודענו את ההחלטה לבעלי הדין ללא נימוקים. להלן הנימוקים.

העובדות

2.הבחירות למועצה המקומית נערכו, בפעם האחרונה, ביום 12.3.1996. בבחירות אלה נבחר סלים שמאע כראש המועצה המקומית (להלן - ראש המועצה הראשון). ראש המועצה הראשון התפטר מכהונתו ביום 24.4.1998. אותו יום בחרה המועצה המקומית בראש מועצה חדש: מזית סעיד (להלן - ראש המועצה השני). ראש המועצה השני התפטר מכהונתו ביום 24.4.1999. לאחר ימים אחדים, ביום 29.4.1999, בחרה המועצה המקומית את העותר כראש המועצה השלישי.

המועצה המקומית ניהלה את ענייניה באין מפריע, ובחרה במי שבחרה לעמוד בראשה, על פי הסכם רוטציה בין הסיעות במועצה, עד שמשרד הפנים נפנה, בחודש אוגוסט 1999, לבדוק את מצב הדברים במועצה המקומית. הבדיקה העלתה, לדעת משרד הפנים, כי מחוק הבחירה הישירה נובע שהבחירה של ראש המועצה השני היתה בלתי-חוקית, וכך גם הבחירה של העותר כראש המועצה השלישי. בעקבות הבדיקה החליט שר הפנים (ביום 5.10.1999) כי ביום 4.1.2000 יערכו בחירות מיוחדות לראש המועצה המקומית. נגד החלטה זאת מכוונת העתירה. העותרים טוענים כי החלטה זאת, היא עצמה, בלתי-חוקית. מה, אם כן, קובע החוק?

החוק

3.סעיף 24 לחוק הבחירה הישירה קבע, בנוסח המקורי, שאם ראש רשות מקומית התפטר, תבחר מועצת הרשות ראש רשות מבין חבריה. אולם ביום 5.3.1998 נתפרסם תיקון לחוק: חוק הרשויות המקומיות (בחירות מיוחדות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ח1998- (להלן - החוק המתקן). החוק המתקן ביטל את סעיף 24 ובמקומו קבע, בסעיף 24א וסעיף 24ב, הוראות לגבי עריכת בחירות לראש רשות ולמועצת רשות במקרים שונים, ובכלל זה במקרה של התפטרות ראש הרשות.

ההוראות של החוק המתקן מורכבות מאד. אם לא צריך כשרון מיוחד כדי לחבר הוראות מורכבות כל כך, בוודאי צריך כשרון מיוחד כדי להבין אותן. כדי להציג אותן לאחר מכן בלשון שווה לכל נפש צריך, לא רק כשרון מיוחד, אלא גם הרבה זמן והרבה מקום. ואין השכר שווה בצער השופט. לפיכך, אשמיט מהוראות החוק ומטענות הצדדים כל מה שאינו הכרחי להכרעה בעתירה זאת, ואתמקד בעיקר.

העיקר הוא, שהחוק המתקן בא להשלים את המתכונת של בחירה ישירה של ראש רשות מקומית. מתכונת זאת הונהגה על ידי חוק הבחירה הישירה בשנת התשל"ה1975-. אולם, כאמור, לפי הנוסח המקורי של חוק זה, במקרה של התפטרות ראש הרשות, ראש הרשות החדש היה נבחר על ידי מועצת הרשות, ולא בבחירה ישירה על ידי תושבי הרשות. החוק המתקן נועד לשנות מצב זה. לצורך זה הוא הוסיף (בסעיף 1) את סעיף 24א וסעיף 24ב לחוק הבחירה הישירה. לפי סעיפים אלה, במקרה של התפטרות ראש הרשות, ייבחר ראש הרשות החדש בבחירות ישירות על ידי תושבי הרשות. סעיף 24א(א) קובע באלו נסיבות יתקיימו בחירות רק לראש הרשות (שהחוק המתקן קורא להן בחירות מיוחדות), ואילו סעיף 24ב קובע באלו נסיבות יתקיימו בחירות כלליות לראש הרשות ולמועצת הרשות. זה ההסדר החדש. אולם סעיף 2 לחוק המתקן קבע מועד תחילה מיוחד לסעיף 24א(א)(1), המסדיר בחירות מיוחדות במקרה של התפטרות ראש רשות. מועד תחילה זה טרם הגיע. התקופה שעד למועד התחילה הוסדרה בחוק המתקן (בסעיף 3) על ידי הוראת שעה. היא נקראת תקופת המעבר.

4.במקרה שלפנינו, ההתפטרות של ראש המועצה השני התרחשה בתקופת המעבר. לפיכך סעיף 24א(א)(1) אינו חל על בחירת העותר כראש המועצה השלישי. הוראת החוק החלה על בחירת העותר היא הוראת השעה הקבועה בסעיף 3 לחוק המתקן. וזו לשונה:

"(א) התפטר ראש רשות לפני תחילת כהונתו או בתוך תקופת כהונתו, למעלה משנה לפני מועד הבחירות כאמור בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות, בתקופת המעבר שבין יום תחילתו של חוק זה ובין יום תחילתו של סעיף 24א(א)(1) לחוק הרשויות המקומיות כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק זה (להלן - תקופת המעבר), יחולו הוראות אלה:

(1) התפטר ראש הרשות לאחר שכיהן 26 חודשים, תבחר המועצה ראש רשות מבין חבריה, ורשאית היא לבחור ראש רשות כאמור פעם אחת בלבד;

(2) התפטר ראש הרשות לפני שכיהן 26 חודשים, יתקיימו בחירות מיוחדות לראש הרשות, לפי הוראות סעיף 24א(ב) לחוק הרשויות המקומיות, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק זה.

(ב) התפטר ראש רשות שנבחר על ידי המועצה לפי סעיף קטן (א)(1), בתקופת המעבר, ייתקיימו בחירות בהתאם להוראות אלה:

(1) התפטר ראש הרשות למעלה משנה לפני מועד הבחירות כאמור בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות, יתקיימו בחירות מיוחדות לפי סעיף 24א(ב) לחוק הרשויות המקומיות, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק זה;

(2) התפטר ראש הרשות שנה או פחות לפני מועד הבחירות כאמור בסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות, יתקיימו בחירות לראש הרשות ולמועצה לפי סעיף 24ב לחוק הרשויות המקומיות, כנוסחו בסעיף 1(3) לחוק זה".

5.סעיף 3 לחוק המתקן קובע ארבע דרכים לבחירת ראש רשות בתקופת המעבר: שתיים בסעיף-קטן (א) ושתיים בסעיף-קטן (ב).

הדרך הראשונה, שנקבעה בסעיף-קטן (א)(1) אינה חלה על הבחירה של העותר כראש המועצה השלישי, שהרי היא יכולה לחול רק אם ראש המועצה השני התפטר לאחר שכיהן 26 חודשים, ואילו ראש המועצה השני כיהן רק 12 חודשים.

באיזו דרך מבין שלוש הדרכים האחרות צריך היה לבחור את ראש המועצה השלישי? בשלב זה אין צורך להשיב על השאלה, שהרי לפי כל אחת מדרכים אלה לא היתה אפשרות לבחור את ראש המועצה השלישי על ידי המועצה מבין חבריה, כפי שהעותר נבחר; אלא חובה היתה לבחור את ראש המועצה השלישי בדרך של בחירות בקרב התושבים, אם בחירות לראש המועצה בלבד ואם בחירות לראש המועצה ולמועצה גם יחד. כיוון שהעותר לא נבחר בבחירות כאלה, די בכך כדי לקבוע כי הוא נבחר שלא כחוק, ולפיכך יש לקיים בחירות חדשות לראש המועצה ביאנוח ג'ת.

6.נותרה השאלה אם לפי סעיף 3 לחוק המתקן יש לקיים בחירות מיוחדות, כלומר, בחירות לראש המועצה בלבד, או שמא יש לקיים בחירות כלליות, כלומר, בחירות לראש המועצה ולמועצה גם יחד. התשובה תלוייה בשאלה אם ראש המועצה השני התפטר למעלה משנה לפני המועד שנקבע לבחירות הכלליות ביאנוח ג'ת או פחות משנה לפני המועד שנקבע לבחירות אלה.

ראש המועצה השני התפטר ביום 24.4.99. מה היה, אותו יום, מועד הבחירות הכלליות ביאנוח ג'ת? ביום 4.3.99 החליט שר הפנים כי מועד הבחירות הכלליות ליאנוח ג'ת, שעד אז היה קבוע ליום 4.1.2000, יידחה ליום 13.3.2001. ראו ילקוט הפרסומים 4749, מיום 10.5.99, עמ' 3078. אם כך, יוצא כי ראש המועצה השני התפטר (ביום 24.4.99) למעלה משנה לפני מועד הבחירות (שנקבע ליום 13.3.2001). לפיכך חל במקרה זה סעיף-קטן 3(א)(2) או סעיף-קטן 3(ב)(1). לפי שני סעיפים-קטנים אלה יש לקיים בחירות מיוחדות, כלומר, בחירות לראש הרשות בלבד.

מכאן שההחלטה של שר הפנים, (מיום 5.10.99) לקיים בחירות מיוחדות לראש הרשות ביאנוח ג'ת ביום 4.1.2000, תואמת את סעיף 3 לחוק המתקן.

7.למעלה מן הדרוש, אדון גם בטענה שהחלטת שר הפנים מיום 4.3.99, לדחות את מועד הבחירות הכלליות ליאנוח ג'ת ליום 13.3.2001, לא נכנסה לתוקף אלא ביום שפורסמה ברשומות, כלומר, ביום 10.5.99. לפי טענה זאת, ביום ההתפטרות של ראש המועצה השני, כלומר, ביום 24.4.99, מועד הבחירות הכלליות ליאנוח ג'ת עדיין היה 4.1.2000. משמע, ראש המועצה השני התפטר פחות משנה לפני מועד הבחירות הכלליות. אם כך, האם אין להחיל במקרה זה את סעיף-קטן 3(ב)(2) הדורש כי יקויימו בחירות כלליות, כלומר, בחירות לראש הרשות ולמועצה גם יחד, ולא בחירות מיוחדות לראש הרשות בלבד?

לדעתי התשובה שלילית. ראשית, בדרך כלל, אם לא נקבע אחרת, החלטה מינהלית (שאינה תקנה בת-פועל תחיקתי) נכנסת לתוקף ביום שנתקבלה, ולא ביום שפורסמה. גם אם החוק מחייב פרסום ההחלטה ברשומות, אין בכך בהכרח כדי לקבוע שאין להחלטה תוקף אלא מיום הפרסום. במיוחד כך כלפי מי שידע על ההחלטה לפני הפרסום. לפיכך, וכיוון שנראה כי המועצה המקומית יאנוח ג'ת ידעה על החלטת שר הפנים לדחות את מועד הבחירות הכלליות (מיום 4.1.2000 ליום 13.3.2001) כבר לפני הפרסום ברשומות, נראה כי החלטה זאת נכנסה לתוקף, לפחות כלפי המועצה המקומית, ביום שנתקבלה (4.3.99), ולא ביום שפורסמה (10.5.99). שנית, ומכל מקום, כיום ידוע כי בפועל ההתפטרות של ראש המועצה השני התרחשה יותר משנה לפני המועד בו יערכו הבחירות הכלליות ליאנוח ג'ת. אלה העובדות. מן הראוי שבית המשפט, כשהוא בא לפסוק את הדין, יפסוק אותו על פי העובדות כפי שהן, ולא כפי שנראו בשעתו. לשון אחרת, אין זה ראוי שבית המשפט יפסוק את הדין כאילו ההתפטרות התרחשה פחות משנה לפני מועד הבחירות הכלליות, שעה שבית המשפט יודע כי ההתפטרות התרחשה יותר משנה לפני מועד זה.

לסיכום, כך או כך, לפי סעיף 3 לחוק המתקן, הבחירה של העותר כראש המועצה השלישי, שלא בדרך של בחירות ישירות, אלא על ידי המועצה מבין חבריה, היתה בלתי-חוקית. לפי סעיף זה, צריך היה לבחור את ראש המועצה השלישי בדרך של בחירות מיוחדות לראש הרשות. לפיכך, ההחלטה של שר הפנים לערוך בחירות כאלה ביום 4.1.2000 תואמת את סעיף 3 לחוק המתקן.

8.במאמר מוסגר אוסיף כי תוצאה זאת לא תשתנה גם אם נאמר, כטענת שר הפנים, שראש המועצה השני נבחר אף הוא שלא כחוק, ולפיכך גם בחירתו אינה תקפה. הכיצד? נניח, לצורך הדיון, כי הבחירה של ראש המועצה השני היתה בטלה מעיקרה. בהתאם לכך נראה את העותר כאילו נבחר לאחר ההתפטרות של ראש המועצה הראשון, ולא לאחר ההתפטרות של ראש המועצה השני. אולם גם ראש המועצה הראשון, כמו ראש המועצה השני, התפטר מכהונתו בתוך תקופת המעבר, יותר משנה לפני מועד הבחירות הכלליות ביאנוח ג'ת, ולאחר שכיהן בתפקידו (מיום 12.3.1996 ועד יום 24.4.1998) פחות מ26- חודשים. אמור מעתה, גם לפי טענה זאת, אי-אפשר היה לבחור את העותר כראש המועצה אלא, לפי סעיף-קטן 3(א)(2), בבחירות מיוחדות לראש המועצה.

כיוון שהתוצאה לא תשתנה, אין צורך להכריע, בעתירה זאת, בשאלה של חוקיות הבחירה של ראש המועצה השני. אף אין זה ראוי להכריע בה, ולו רק משום שראש המועצה השני אינו צד לעתירה זאת, ולא ניתנה לו הזדמנות להשמיע את עמדתו בשאלה זאת.

9.בא-כוח העותרים טוען כי תוצאה זאת פוגעת בעותר למפרע, ולכן היא פוגעת בו שלא כדין. מדוע? משום שההסכם הקואליציוני, מכוחו נבחר העותר כראש המועצה השלישי, נערך לפני שנחקק החוק המתקן. לכן, לטענתו, ראוי לתת לחוק המתקן פירוש אחר, שימנע תחולה למפרע, שפגיעתה בעותר קשה.

אולם, לדעתי, התחולה של החוק המתקן על הבחירה של העותר כראש המועצה השלישי אינה תחולה למפרע. כיוון שהבחירה של העותר התקיימה לאחר שהחוק המתקן נחקק, תחולת החוק על הבחירה היא תחולה אקטיבית, ולא תחולה רטרואקטיבית. בהקשר זה ניתן להפנות לדברים שנאמרו, בהקשר דומה, בבג"ץ 6867/98

המועצה המקומית כפר כנא נ' שר הפנים , פ"ד נב(3) 111, 115. שם הועלתה טענה דומה לגבי התחולה של סעיף מסויים בחוזר של מנכ"ל משרד הפנים (מטעם שר הפנים) בדבר הזכות של סגן ראש רשות מקומית לקבל שכר. בית המשפט אמר:

"העותרים טוענים כי התחולה של סעיף זה על מי שזכותו להתמנות כסגן נקבעה בהסכם קואליציוני לפני המועד בו הוצא החוזר הנדון, אך בפועל הוא מונה לאחר מכן, יש בה משום תחולה למפרע, והתחולה למפרע פסולה. טענה זאת אינה נראית לנו. לדעתנו, אין בכך זכות כלפי השר, שכן ההסכם הקואליציוני נערך בין סיעות במועצת הרשות, ללא מעורבות של השר. אף אין כאן זכות מוקנית; שהרי, כאשר הסיעות ערכו הסכם קואליציוני בדבר רוטציה, הן היו צריכות לדעת ולהניח כי תשלום השכר לסגן, בעקבות הרוטציה, מותנה באישור השר. וברור שההסכם הקואליציוני אין בו כדי להטיל מגבלה על סמכותו של השר לתת את אישורו או למונעו. הדין הוא שהשר רשאי ואף חייב להפעיל סמכות זאת, כמו כל סמכות אחרת, כפי שטובת הציבור ותכלית הדין מחייבת בכל שעה, בהתאם לשיקול-דעתו".

כך באותו פסק דין לגבי התחולה של הוראה מינהלית, ובדומה לכך במקרה שלפנינו, בחינת קל וחומר, לגבי התחולה של הוראת חוק. הסיעות שערכו את ההסכם הקואליציוני בדבר רוטציה היו צריכות לדעת כי המחוקק יכול לשנות בכל עת את הדין החל בעניין בחירת ראש הרשות, ומכל מקום, גם אם לא נתנו דעתן לכך, ברור כי אין בהסכם הקואליציוני כדי לכבול את ידי המחוקק.

דבר אחד הוא, כאשר המחוקק לא הסדיר במפורש את מועד התחולה של הוראות החוק ולא קבע הוראות לענין תקופת מעבר, שאז עשוייה להתעורר, כשאלת פרשנות, שאלת הפגיעה של החוק בזכויות מוקנות או באינטרס ההסתמכות. דבר אחר הוא, כאשר המחוקק נתן דעתו לעניין תקופת המעבר וקבע במפורש הוראות לעניין זה, כפי שקבע, במקרה שלפנינו, בסעיף 3 לחוק המתקן.

לכן, אין יסוד או טעם, לא מן הבחינה של לשון החוק ולא מן הבחינה של תכלית החוק, שלא להחיל את הוראות המעבר שנקבעו בסעיף 3 לחוק המתקן כלשונן. תחולה כזאת תופסת, כאמור, גם את העותר. ומכאן נובעת באופן ברור התוצאה: הבחירה של העותר על ידי המועצה מבין חבריה היתה בלתי-חוקית.

10.בא-כוח העותרים מעלה טענה נוספת נגד קיום הבחירות המיוחדות לראש המועצה המקומית ביום 4.1.2000. סעיף 3(א)(2) לחוק המתקן (וכך גם סעיף 3(ב)(1) לחוק זה) קובע כי הבחירות המיוחדות לראש הרשות המקומית יתקיימו לפי הוראות סעיף 24א(ב) לחוק הבחירה הישירה. ומה קובע סעיף 24א(ב)? בין היתר הוא קובע כך:

"(1) הבחירות יתקיימו ביום ג' האחרון שלפני תום 60 הימים מן היום שבו נוצרה העילה לעריכתן, או במועד סמוך לאחר מכן, כפי שיורה השר, אם מצא כי נסיבות העניין מצדיקות זאת".

לפי פיסקה זאת בסעיף 24א(ב), הבחירות המיוחדות לראש המועצה המקומית היו צריכות להתקיים, במקרה שלפנינו, לפני תום 60 ימים מיום ההתפטרות של ראש המועצה השני, כלומר יום 24.4.1999, או במועד סמוך לאחר מכן. מכאן מסיק בא-כוח העותרים כי לפי סעיף 24א(ב)(1) אין אפשרות לקיים את הבחירות ביום 4.1.2000, הוא המועד ששר הפנים קבע.

טענה זאת אינה מקובלת עלי. ראשית, ההוראה העיקרית של החוק בהקשר זה היא החובה לבחור את ראש המועצה המקומית בבחירות ישירות, להבדיל מבחירות על ידי המועצה, ואילו המועד שנקבע בחוק לקיום הבחירות הוא הוראה משנית. אך אם תתקבל הטענה של בא-כוח העותרים, התוצאה תהיה שההוראה המשנית תגבר על ההוראה העיקרית, והעותר שנבחר באופן בלתי-חוקי על ידי המועצה, ימשיך לכהן בתפקידו. תוצאה זאת תסכל את תכלית החוק.

שנית, כדי למנוע תוצאה זאת, אפשר לתת פירוש גמיש להוראה של סעיף 24א(ב)(1). לפי סעיף זה, הבחירות אינן חייבות להתקיים לפני תום 60 ימים מן היום שבו נוצרה העילה לעריכתן, אלא ניתן לקיימן "במועד סמוך לאחר מכן, כפי שיורה השר, אם מצא כי נסיבות העניין מצדיקות זאת".

אכן, במקרה הרגיל, מועד של ששה חודשים לאחר תום התקופה של 60 ימים אינו מועד "סמוך". אולם, בנסיבות המקרה שלפנינו, הברירה היא בין קיום הבחירות כששה חודשים לאחר תום התקופה של 60 ימים לבין המשך המצב הקיים בו מכהן ראש רשות מקומית שלא נבחר כדין.

בנסיבות כאלה אפשר לומר, אם כי בדוחק, כי המועד שנקבע עדיין הוא מועד "סמוך", כדרישת החוק. מכל מקום, אם שר הפנים "מצא כי נסיבות העניין מצדיקות זאת", כלשון הסעיף, בית המשפט אינו צריך לפסול את החלטת השר בשל חוסר סבירות או מטעם אחר.

שלישית, אפילו אם המועד שנקבע על ידי השר לקיום הבחירות אינו "לפני תום 60 הימים מן היום שבו נוצרה העילה לעריכתן, או במועד סמוך לאחר מכן", כדרישת הסעיף, עדיין אין בכך כדי לפסול את החלטת השר לקיים את הבחירות במועד מאוחר יותר.

אכן, מצד אחד, הוראת חוק הקובעת לרשות מינהלית מועד לפעולה, היא הוראה מחייבת. הרשות חייבת לעמוד במועד שנקבע. לכן, אם נראה כי הרשות אינה עומדת או לא תעמוד במועד זה, ניתן לבקש מבית המשפט שיחייב אותה לפעול במועד שנקבע. אולם, מן הצד השני, לא פעם, אם הרשות המינהלית אינה עומדת במועד שנקבע, אין בכך בהכרח כדי לפסול פעולה שהרשות עשתה לאחר המועד. הנה, לדוגמה, פסק דין שניתן זה מקרוב: בג"ץ 5992/97 ערער נ' ראש עירית נתניה , פ"ד נא(5) 649. בפסק דין זה נדונה הוראת חוק שקבעה כי "בחירת הסגן או הסגנים כאמור תהיה תוך חודשיים מהיום שראש הרשות התחיל לכהן או מהיום שנתפנתה משרתו של הסגן או של אחד הסגנים". האם נובע מכאן שבחירת סגן בניגוד להוראה זאת, כלומר, לאחר תום חודשיים מהיום שנקבע בהוראה, הינה פסולה ובטלה? השופטת ביניש השיבה (בעמ' 656-655):

"נראית לי הטענה כי ההוראה המתייחסת לתקופת החודשיים היא מסוג 'ההוראות המנחות', אשר אי-הקפדה על קיומן אין בו בהכרח כדי לפסול את המעשה המינהלי... ככלל, ניתן לקבוע כי כאשר הסמכות המוענקת לרשות היא מסוג הסמכויות שהרשות חייבת במילוין אין היא יכולה להימנע מלמלאה בשל איחור במועד, ואין לומר שפטורה היא מלמלא חובתה בשל כך בלבד שחלף המועד שנקבע בחיקוק לעשיית המעשה בידי הרשות. חיוניות הפעולה שעל הרשות לבצע והאינטרס הציבורי הכרוך בה, או החשש מכך שאי-מילוי הפונקציה המינהלית יפגע בזכות מזכויות הפרט, או החשש שתיפגע באופן משמעותי התכלית שלשמה הרשות פועלת, כל אלה הם טעמים שיש בהם כדי להצדיק מתן תוקף למעשה מינהלי, הגם שנעשה שלא בהתאם למועד הקבוע בחוק".

ראו גם פסקי הדין המובאים שם . ראו עוד י' זמיר, הסמכות המינהלית (1996) 683-680, 712-710.

בדומה לכך, במקרה שלפנינו, גם אם נאמר כי החלטת השר, הקובעת את מועד הבחירות לראש המועצה המקומית ליום 4.1.2000, אינה מקיימת את המועד שנקבע בסעיף 24א(ב)(1) לחוק, עדיין אין בכך כדי למנוע או לפסול את הבחירות במועד שנקבע על ידי השר.

11.בא-כוח העותרים העלה עוד טענות אחדות נגד החלטת השר לקיים את הבחירות לראש המועצה המקומית ביום 4.1.2000, אך לא מצאתי בהן ממש, ואין הכרח לעמוד עליהן אחת לאחת.

12.התוצאה, לפיה הבחירה של העותר על ידי המועצה המקומית כראש המועצה השלישי תתבטל, וראש המועצה ייבחר בקרוב בדרך של בחירה ישירה, תואמת את המדיניות הראויה כלפי הסכמי רוטציה. בבג"ץ 501/80 זועבי נ' אבו רביעה , פ"ד לה(2) 262, 267, מ"מ הנשיא ח' כהן הביע דעתו כי הסכם רוטציה בכנסת הינו פסול עד כדי כך שהוא נוגד את תקנת הציבור, ולכן הוא בטל מעיקרו. בפסק דין שניתן לאחרונה בע"א 6490/97 אלחג' נ' אבו עקל (טרם פורסם), בו נדון המעמד המשפטי של החלטת רוטציה ברשות מקומית, הבאתי (בפיסקה 10) את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה כלפי הסכמי רוטציה ברשויות מקומיות. היועץ המשפטי לממשלה אמר כי הסכמים אלה יש בהם "כדי לגרום לתוצאות שליליות כמו חוסר יציבות בשלטון המקומי, פגיעה בתפקוד הרשות ובזבוז כספי ציבור, עד כדי חשש לפגיעה במינהל תקין ואפילו בטוהר המידות". אכן כך. המקרה שלפנינו, בו ראשות המועצה המקומית עברה מיד ליד מכוח הסכמי רוטציה, שלוש פעמים במהלך כהונה אחת של המועצה המקומית, הוא דוגמה בולטת של העדפת אינטרסים כיתתיים, ואולי אף אישיים, על פני טובת הכלל. ולא נאמרו הדברים אלא כדי לחזק את פרשנות החוק המתקן שהביאה לתוצאה הפוסלת את בחירתו של העותר על ידי המועצה המקומית כראש המועצה השלישי.

לפיכך החלטנו לדחות את העתירה

ש ו פ ט

השופטת ד' ביניש :

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

השופט ע' ר' זועבי :

אני מסכים.

ש ו פ ט

לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט י' זמיר.