בג"ץ 7144/97DUREI HOTEL K.G ANSA GMBH נ. DOUBLOON LTD

1.המבקשת (להלן: דוריי) והמשיבה מס' 1 (להלן: דובלון) שותפות בחלקים שווים בשותפות מלון ספורט אילת (להלן: השותפות), שבבעלותה בית מלון בעיר אילת. דובלון הצטרפה לשותפות בשנת 1989 ובמועד זה נחתם הסכם שותפות חדש בין שתי השותפות וכן נערכו תקנות שותפות חדשות (להלן: הסכם ותקנות השותפות). בית-המלון עצמו מופעל ומנוהל על-ידי המשיבה מס' 2 (להלן: ישרוטל), וזאת מכוח חוזה ניהול ארוך-טווח שנחתם בינה לבין השותפות עוד בשנת 1985 (להלן: חוזה הניהול).

סעיף 7 להסכם השותפות קובע כי כל הסכסוכים שיתגלעו בין הצדדים בהקשר להסכם זה יוכרעו בבוררות, ובתקנה 8 לתקנות השותפות נקבע כי השותפות תפורק בהתאם להוראות פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה1975- (להלן: פקודת השותפויות).

2.בתאריך 20.6.96 הודיעה דובלון לדוריי על פירוק השותפות. בעקבות מסירת הודעת הפירוק התקיימו במשך כשנה מגעים בין שתי השותפות בניסיון להסדיר את היחסים ביניהן. משכשלו ניסיונות אלה, פנתה דובלון לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בהמרצת פתיחה, בה ביקשה מבית-המשפט להפעיל את סמכותו לפי סעיף 47 לפקודת השותפויות ולמנות כונס נכסים לשם מכירת נכסי השותפות, פירעון חובותיה וחלוקת יתרת תמורת המכירה בין שתי השותפות.

3.במסגרת קדם-המשפט ביקשה דוריי לעכב את הליכי המרצת הפתיחה ולהורות על צירופם לבוררות המתנהלת במקביל בין השותפות לבין ישרוטל בנוגע לחוזה הניהול. זאת, משני נימוקים עיקריים: האחד, הוראת סעיף 7 להסכם השותפות הקובעת כאמור כי הסכסוכים בין הצדדים יוכרעו בבוררות והטענה כי הוראת תקנה 8 לתקנות השותפות נועדה אך לקבוע את הדין המהותי שלפיו ידון הבורר בפירוק השותפות, שכן באין הסכמה אחרת לעניין זה פטור הבורר מהוראות הדין המהותי (ראו סעיף יד לתוספת לחוק הבוררות, תשכ"ח1968-); והשני, תפיסת הסכם השותפות והסכם הניהול כמקשה הסכמית אחת - בעיקר בשל העובדה כי דובלון וישרוטל נתונות למעשה תחת אותה בעלות - המובילה לכך שיהיה זה נכון לרכז את כל המחלוקות בין הצדדים באותה ערכאה.

דובלון, מצידה, ביקשה כי לאור הסכסוכים בין שתי השותפות וקשיי התפקוד של השותפות ימנה בית-המשפט המחוזי כונס נכסים זמני לשותפות.

בית-המשפט המחוזי (השופטת שרה סירוטה) דחה את הבקשה לעיכוב ההליכים. נקבע, כי הוראת תקנה 8 לתקנות השותפות גוברת על הוראת סעיף 7 להסכם השותפות, ולפיכך על הליכי פירוק השותפות להתנהל בהתאם להוראות פקודת השותפויות, לרבות הוראת סעיף 46 לפקודה הקובעת כי בית-המשפט המחוזי הוא בית-המשפט המוסמך להורות על פירוק השותפות.

באשר לכונס הנכסים הזמני נענה בית-המשפט המחוזי לבקשת דובלון ומינה את באי-כוח שתי השותפות ככונסי נכסים זמניים של השותפות.

על החלטות אלה הוגשה הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי.

4.בבקשתה, שבה דוריי על הטענות שנטענו בפני בית-המשפט המחוזי לעניין עיכוב ההליכים והעברת שאלת פירוק השותפות לבוררות. בנוסף, היא טוענת כי לא היה כל מקום למנות כונס נכסים זמני לשותפות, שכן סעד זה כלל לא התבקש על-ידי דובלון במסגרת המרצת הפתיחה שהגישה. לגופו של עניין טוענת דוריי, כי מינוי כונס נכסים זמני מיותר לאור העובדה שהשותפות היא ממילא שותפות פאסיבית בעוד שבית המלון מנוהל בפועל על-ידי ישרוטל, ומכל מקום כי יש בו משום פגיעה קשה בשווי, בחוסן הפיננסי ובמוניטין של השותפות וכן בעדיפות המוקנית כיום לדוריי על-פני דובלון במסגרת יחסיה של השותפות עם ישרוטל.

המשיבות, מצידן, תמכו את יתדותיהן בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי.

5.דין הבקשה להידחות.

כידוע, חוזה יש לפרש לפי אומד דעת הצדדים. אומד דעת זה לא ניתן לדלות מתוך תניה בודדת ובמנותק מן ההקשר הכולל של הדברים ומתכליתו של ההסכם. על כוונת הצדדים יש ללמוד מתוך ההסכם כמכלול אחד שלם הבא להגשים את תכלית ההתקשרות ביניהם. ראו ע"א 2553/94 גני שפרעם בע"מ נ' שותפות אדוארד בחוס, חורי ג'סאן וחביב בחוס ואח' (טרם פורסם).

בענייננו, יש להתבונן על הסכם השותפות ועל תקנות השותפות כעל מכלול חוזי אחד. ממכלול זה עולה, שאף אם כוונת הצדדים הייתה ליישב את המחלוקות שיתגלעו ביניהם במרוצת חיי השותפות בדרך של בוררות, כאמור בסעיף 7 להסכם השותפות, הרי שהסכמה זו לא חלה על הסיטואציה של סיום חיי השותפות ולכך יוחדה במפורש תקנה 8 לתקנות השותפות. הטענה, כי תקנה זו נועדה אך לקבוע את הדין המהותי שלפיו ידון הבורר בפירוק השותפות, אינה מקובלת עלי. שכן, אילו זה היה פירושה הנכון של התקנה, היו הצדדים קושרים בינה לבין סעיף הבוררות בהסכם השותפות. ואולם, כאמור, מדובר בשני סעיפים נפרדים המצויים בשני מסמכים שונים. מכאן, שהדרך עליה הוסכם לפירוק השותפות היא זו הקבועה בפקודת השותפויות, לרבות סמכותו של בית-המשפט המחוזי לדון בעניין.

אף בעובדה כי מתנהלת במקביל בוררות בין השותפות לבין ישרוטל אין כדי לסייע למבקשת. שכן, אף אם קיימת זהות בבעלות על דובלון ועל ישרוטל, הרי שעדיין מדובר בשני גופים משפטיים נפרדים ובשתי מערכות חוזיות נפרדות - הסכם השותפות והסכם הניהול - שעל כל אחת מהן חלים כללים אחרים שנקבעו בין הצדדים.

6.באשר להחלטה למנות כונס נכסים זמני לשותפות, הרי שאין מקום להתערב בה. נכון אמנם, שלהמרצת הפתיחה אשר הוגשה בידי דובלון לא התלוותה בקשה בכתב למנות כונס נכסים זמני. אלא שבקשה זו הועלתה, כאמור, במהלך קדם-המשפט שהתנהל בין הצדדים, ותקנה 143(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, מאפשרת לבית-המשפט לתת סעד זמני במסגרת קדם-המשפט. יתרה מזאת, תקנה 144 אף מאפשרת לבית-המשפט לקבוע זאת מיוזמתו וללא צורך בבקשה מפורשת של מי מבעלי-הדין.

באשר לעצם מינויו של כונס נכסים זמני ולהשלכות העשויות להיות לכך על השותפות ועל מעמדה של דוריי, הרי שהדברים נשקלו על-ידי בית-המשפט המחוזי, שסבר כי טובת השותפות והשמירה על ערך נכסיה מחייבות מינוי כונס נכסים כבר עתה, מבלי להמתין לסיומה של התובענה העיקרית. בקביעה עובדתית זו אין בכוונתי להתערב.

הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.