החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7160/09 טימותי סטיגר נ. שר הפנים

ניתן ביום

בקצרה

אחר · הוצאות בבג"ץ בעניין הענקת אזרחותעתירה לבג"ץ בעניין הענקת אזרחות וחיוב בהוצאות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קבע כי העותר זכאי להוצאות מן המשיבים, שכן נכונותם להעניק לו אזרחות בסמוך להגשת העתירה מלמדת שהעתירה הייתה מוצדקת. התקופה שקדמה לשינוי המדיניות, שנעשה בתיק אחר, לא נכללה בפסיקת ההוצאות. שכר הטרחה נפסק בסך 7,500 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

העובדות

העותר עתר לקבלת אזרחות. המשיבים נכונו להעניק לו אזרחות בסמוך להגשת העתירה וללא דיון. היועץ המשפטי לממשלה הביע עמדה בבג"ץ 9249/04, ושינוי המדיניות נעשה בהליך אחר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיבים בהוצאות העותר לאחר שהעניקו לו אזרחות בסמוך להגשת העתירה ללא דיון?
  2. 2.האם יש לכלול במסגרת פסיקת ההוצאות את התקופה שקדמה לשינוי המדיניות של המשיבים?

הלכות

  1. 1

    נכונות המשיבים להעניק אזרחות בסמוך להגשת העתירה מלמדת כי העתירה הייתה מוצדקת והובילה לקבלת הסעד, ולכן יש לזכות את העותר בהוצאות

    ״נכונות המשיבים להעניק לעותר אזרחות בסמוך להגשת העתירה ובלא צורך בקיום״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    תקופה שקדמה לחוות הדעת בתיק אחר, שהביאה לשינוי המדיניות, אינה נכללת בפסיקת ההוצאות

    ״הרי שלא מצאתי מקום לכלול תקופה זו במסגרת פסיקת ההוצאות, שהרי שינוי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • אזרחות
  • עתירה
  • שינוי מדיניות
  • היועץ המשפטי לממשלה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

7160/09 - ג'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

העותר:

טימותי סטיגר

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים

2. משרד הפנים

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

לאחר עיון בחומר שלפני ובעמדות בעלי הדין, מסקנתי היא כי יש לזכות את העותר בהוצאותיו, מן המשיבים. אכן, הסוגיה שהועמדה לדיון בעתירה היתה – למעשה

– מדוע לא תחול עליו העמדה שהביע היועץ המשפטי לממשלה בבג"ץ 9249/04 (מיום 2.2.09). נכונות המשיבים להעניק לעותר אזרחות בסמוך להגשת העתירה ובלא צורך בקיום דיון, מצביעה על כך כי העתירה היתה מוצדקת והובילה לקבלת הסעד, ונדמה כי מטעם זה השאירו המשיבים את ההכרעה בנדון לשיקול דעת בית המשפט. אשר לשיעור ההוצאות, הרי שאכן וכאמור הסעד ניתן תוך זמן קצר ביותר, בלא צורך בקיום דיון והגשת כתבי בית דין נוספים. אשר לתקופה בה ניסה העותר לקבל סעד לפני חוות הדעת שנמסרה בבג"ץ 9249/04, הרי שלא מצאתי מקום לכלול תקופה זו במסגרת פסיקת ההוצאות, שהרי שינוי המדיניות של המשיבים – כמסתבר – באה בתיק אחר ועל פניו בלא קשר ישיר להליך דנן והוצאות הגשת העתירה. שקלול כלל הנתונים שלעיל מוביל למסקנתי לפיה על המשיבים לשאת בשכר טרחת העותר בסך של 7,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, י' טבת תש"ע

(27.12.2009).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1נכונות המשיבים להעניק אזרחות בסמוך להגשת העתירה מלמדת כי העתירה הייתה מוצדקת והובילה לקבלת הסעד, ולכן יש לזכות את העותר בהוצאות
  2. 2תקופה שקדמה לחוות הדעת בתיק אחר, שהביאה לשינוי המדיניות, אינה נכללת בפסיקת ההוצאות