בג"ץ 7164/05 פלוני נ. הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה שבפנינו הוא בתלונה אשר הגישה העותרת בפני המשיב 1, והמשיבה 2 (להלן: המשיבים) כנגד המשיב 3, עורך-דין (להלן: עורך-הדין) בטענה, כי עורך הדין ניצל את מצוקתה וקיים עמה יחסי מין שעה ששימש כבא-כוחה בסכסוך בינה ובין בעלה. בעתירתה ביקשה העותרת, כי נורה למשיבים להחליט לאלתר האם תוגש קובלנה כנגד עורך-הדין, לאור השיהוי בטיפול בתלונתה.

דא עקא, שכחודש לאחר הגשת העתירה, ביום 6.9.2005, החליטו המשיבים, שלא להגיש קובלנה כנגד עורך-הדין. לטענת המשיבים, לא נתקיים שיהוי בטיפול בבקשה, שכן בהתאם לסעיף 1 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשכ"ב-1962 (להלן: כללי סדרי הדין), התקופה בה על המשיבים להחליט על הגשת הקובלנה מוגבלת רק מרגע שמתקבלת תשובת עורך-הדין הנילון להודעה, כי יש בכוונת המשיבים להגיש כנגדו קובלנה. במקרה זה, לא החליטו המשיבים להגיש כנגד עורך-הדין קובלנה ועל-כן ממילא לא נשלחה הודעה שכזו.

לנוכח קבלת ההחלטה על-ידי המשיבים שלא להגיש קובלנה כנגד עורך-הדין, הרי שבאה עתירת העותרת על סיפוקה.

אין להידרש גם לטענותיה של העותרת, לפיהן ההחלטה איננה מנומקת דיה. בעתירתה ביקשה העותרת, כי נורה למשיבים להחליט האם יגישו קובלנה כנגד עורך-הדין ואין בה דבר לגבי תוכן או מהות ההחלטה, אשר טרם נתקבלה בעת הגשת העתירה. לא ניתן לאפשר לעותרת לתקוף בעתירתה זו את ההחלטה לגופה, על נימוקיה או היעדרם של נימוקים בה.

אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף. כמובן, שאין באמור כדי לחסום את דרכה של העותרת, לפנות בשנית לבית-המשפט, במידה ותימצא עילה לכך.