בג"ץ 7188/12 צ'ארלס אוון נ. מדינת ישראל - משרד הפנים

1.

עניינה של העתירה שבכותרת בבקשת העותר, אזרח ניגרי, למתן אזרחות מכוח חוק השבות, תש"י-1950, ובד בבד עם הגשתה הגיש העותר את הבקשה שבפניי למתן פטור מאגרה. בבקשתו שב העותר ושוטח את הטיעונים אותם פירט בעתירתו, המצדיקים לטענתו ליתן לו אזרחות ישראלית, ובסיפה לבקשה טען בקצרה כי נוכח מצבו הכלכלי תשלום האגרה יהווה נטל כלכלי כבד עבורו. כן הוא ציין כי כיוון שמעמדו טרם הוסדר הוא אינו מורשה לעבוד בישראל ועל כן אינו יכול לקבל תלושי שכר ממעביד והוא "חי מהיד לפה" ומועסק בעבודות מזדמנות בלתי חוקיות; כי אין בבעלותו כל רכוש; כי אין לו חשבון בנק; וכי אין לו מקום מגורים קבוע והוא מתגורר בבתים של חברים ומכרים. טענות אלו תמך העותר בתצהיר שהגיש.

2.

על-פי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, מתן הפטור המבוקש מותנה בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים - האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית, והשני, כי ההליך מגלה עילה. בענייננו, התנאי הראשון לא הוכח כדבעי שכן הבקשה, שאינה נתמכת באסמכתה כלשהי, אינה כוללת פירוט מלא לעניין מצבו הכלכלי של העותר. העותר ציין אמנם כי אינו רשאי לעבוד כדין אך לא ציין כמה הוא משתכר בפועל מאותן עבודות מזדמנות בהן הוא מועסק, מה סך הוצאותיו וכיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי. בנסיבות אלו איני סבורה כי יש ליתן פטור מלא מתשלום האגרה. יחד עם זאת נוכח המצב הכלכלי הנטען ובשים לב למהות ההליך ולנסיבות חייו של העותר מצאתי לנכון להפחית את האגרה לסך של 400 ש"ח.

האגרה תשולם בתוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך ללא צורך בהתראה נוספת.