פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
7197/13
בג"ץ
1147/14
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט צ' זילברטל
העותרים:
1. יהושע שמש
2. היהדות הקראית העולמית
נ ג ד
המשיבים:
1. המשרד לשירותי דת
2. משרד החוץ
3. ראש הממשלה
4. ממשלת ישראל
5. פורמלי אורלי נונו
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
ה' בתמוז התשע"ד
(3.7.14)
בשם העותרים:
עו"ד רום גולן;
עו"ד נריה הרואה
בשם המשיבים:
עו"ד חני אופק
החלטה
הצענו לצדדים כהוראת שעה שיפוטית כי ההסדרים המעשיים שנהגו עד לפני שנים מעטות לנושאים הנדונים בעתירות (תעודות גירושין קראיות ואפוסטיל) יחולו עד להסדר חקיקתי שכנמסר מצוי על האבניים. הפנינו תשומת הלב לכך שמלבד היות העותרים אזרחי ישראל שראוי שיהא לגביהם הסדר בנושאים אלה, היה בפועל לאורך עשרות שנים הסדר שנהג ללא תקלות מיוחדות. אנו מבינים (וגם נמתחה בשעתו ביקורת בבית משפט זה בבג"ץ 30/76 סיהו נ' בית הדין הדתי לעדת היהודים הקראים, פ"ד לא(1) 13
(1976) ) את החשש באשר ל"בית דין פרטי", אך משלא נמצא פתרון סביר עד כה וחקיקה טרם באה, הקשה במיעוטו הוא ההסדר שהיה קיים בעבר עד לפני שנים ספורות. זאת, מה גם שנטען כי להיעדר ההסדר אף נפקות כלכלית לגבי מי שאינם יכולים – או אינן יכולות – לקבל תעודת גירושין. ולבסוף, ניתן לחשוב גם – במסגרת "הוראת שעה" עד לחקיקה – על פיקוח מסוים על בית הדין היהודי הקראי, בצורת דיווח או כל דרך סבירה אחרת. העותרים מסכימים. המדינה תודיע עמדתה לאמור תוך 30 יום (ימי פגרה במניין). העותרים יוכלו להגיב תוך 15 יום נוספים (ימי פגרה במניין). כמובן ככל שהודעת המדינה תהא מוסכמת, הנה מה טוב. ככל שתהא הסכמה יתייתרו העתירות. בהיעדר הסכמה, יינתן פסק דיננו.
ניתנה היום, ה' בתמוז התשע"ד (3.7.2014).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט