החלטהעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7197/98 איגור קוליקובסקי נ. משרד הפנים מנהל האוכלוסין

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · פטור מאגרה בעתירה לבג"ץבקשה לפטור מתשלום אגרה להגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה לפטור מתשלום אגרה לעתירה לבג"ץ. נקבע כי העותר, שמשלם שכר דירה של כ-450 דולר, אינו זכאי לפטור, בשל סתירות בין התצהירים והיעדר תלושי שכר. האגרה נדרשה לתשלום תוך 15 יום.

העובדות

המבקש, עותר לבג"ץ, ביקש פטור מאגרה בטענה שהוא עובד בשכר מינימום ומשלם כ-450 דולר שכר דירה. בתצהיר משלים טען כי משתכר כ-2,800 ש"ח ונאלץ לשכור שותף לדירה, ללא פירוט מתי צורף השותף. לא צורפו תלושי משכורת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק פטור מתשלום אגרה לעותר המצהיר על הכנסה נמוכה ועל הוצאות דיור גבוהות, כשבתצהירים שהגיש קיימת סתירה והיעדר תלושי שכר?

הלכות

  1. 1

    מי שחי ברמת חיים המשלם שכר דירה בסכום כזה אינו זכאי לפטור מתשלום אגרה, במיוחד באגרת עתירה לבג"ץ שאינה גבוהה

    ״סבורני כי מי שחי ברמת חיים זו ונושא בתשלום שכר דירה בסכום זה אינו זכאי לקבלת פטור מתשלום אגרה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פטור מאגרה
  • אגרה
  • עתירה לבג"ץ
  • תצהיר
  • שכר דירה
  • תלושי משכורת

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בג"ץ

7197/98

בפני:

כבוד הרשמת מ' אגמון

ה

מבקש

:

איגור קוליקובסקי

נגד

המשיב

:

משרד

הפנים מנהל האוכלוסין

בקשה לפטור מאגרה

בשם

המבקש: עו"ד לורה מקסיק

החלטה

בפני בקשה לפטור העותר מתשלום האגרה הנדרשת לשם הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק.

בתצהיר שצורף לבקשה לפטור מאגרה נטען, כי המבקש עובד ומשתכר שכר מינימום, ממנו עליו לשלם כ450- דולר עבור שכר דירה, וכי אין באפשרותו לעמוד בתשלום האגרה. בשל הסתירה העולה מן הנתונים, התבקשה הגשתו של תצהיר משלים, בו יבהיר המבקש כיצד ממשכורת מינימום עולה בידו לשלם שכר דירה של כ450- דולר. בתצהיר המשלים שהוגש נטען, כי המבקש משתכר כ2,800- ש"ח לחודש, ובשל גובה שכר הדירה נאלץ לצרף לדירתו שותף נוסף, המשלם חצי מדמי השכירות. לא מצויין בתצהיר המשלים מתי צורף השותף הנוסף, וכמה זמן התגורר המבקש לבדו. הפרש הזמנים בין שני התצהירים הינו פחות מחודש, ואך מתבקש היה כי טענה זו תפורט. העלאת הטענה בצורה סתמית שכזו, מעוררת תהיות.

בכל אופן, בתצהיר הראשון נאמר כי, נכון למועד הגשתו מתגורר העותר לבדו ונושא בתשלום שכר דירה בסך כ450- דולר.

סבורני כי מי שחי ברמת חיים זו ונושא בתשלום שכר דירה בסכום זה אינו זכאי לקבלת פטור מתשלום אגרה, במיוחד כשמדובר באגרת עתירה לבג"ץ אשר איננה גבוהה.

יש להוסיף כי המבקש לא צרף לבקשתו תלושי משכורת אשר יתמכו בטענותיו. השוני הבלתי מוסבר בין התצהירים (אשר ניתנו בסמיכות זמנים) והיעדר הפירוט אך תומכים במסקנה, כי אין מקום במקרה זה להעניק פטור מאגרה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

האגרה תשולם תוך חמישה-עשר ימים ממועד המצאת החלטה זו.

ניתנה היום, ט"ו בטבת תשנ"ט

(3.1.99).

מיכל

אגמון, שופטת

ר

ש מ ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98071970.

P02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מי שחי ברמת חיים המשלם שכר דירה בסכום כזה אינו זכאי לפטור מתשלום אגרה, במיוחד באגרת עתירה לבג"ץ שאינה גבוהה