בג"ץ 7197/98 איגור קוליקובסקי נ. משרד הפנים מנהל האוכלוסין

בפני בקשה לפטור העותר מתשלום האגרה הנדרשת לשם הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק.

בתצהיר שצורף לבקשה לפטור מאגרה נטען, כי המבקש עובד ומשתכר שכר מינימום, ממנו עליו לשלם כ450- דולר עבור שכר דירה, וכי אין באפשרותו לעמוד בתשלום האגרה. בשל הסתירה העולה מן הנתונים, התבקשה הגשתו של תצהיר משלים, בו יבהיר המבקש כיצד ממשכורת מינימום עולה בידו לשלם שכר דירה של כ450- דולר. בתצהיר המשלים שהוגש נטען, כי המבקש משתכר כ2,800- ש"ח לחודש, ובשל גובה שכר הדירה נאלץ לצרף לדירתו שותף נוסף, המשלם חצי מדמי השכירות. לא מצויין בתצהיר המשלים מתי צורף השותף הנוסף, וכמה זמן התגורר המבקש לבדו. הפרש הזמנים בין שני התצהירים הינו פחות מחודש, ואך מתבקש היה כי טענה זו תפורט. העלאת הטענה בצורה סתמית שכזו, מעוררת תהיות.

בכל אופן, בתצהיר הראשון נאמר כי, נכון למועד הגשתו מתגורר העותר לבדו ונושא בתשלום שכר דירה בסך כ450- דולר.

סבורני כי מי שחי ברמת חיים זו ונושא בתשלום שכר דירה בסכום זה אינו זכאי לקבלת פטור מתשלום אגרה, במיוחד כשמדובר באגרת עתירה לבג"ץ אשר איננה גבוהה.

יש להוסיף כי המבקש לא צרף לבקשתו תלושי משכורת אשר יתמכו בטענותיו. השוני הבלתי מוסבר בין התצהירים (אשר ניתנו בסמיכות זמנים) והיעדר הפירוט אך תומכים במסקנה, כי אין מקום במקרה זה להעניק פטור מאגרה.

לפיכך, הבקשה נדחית.

האגרה תשולם תוך חמישה-עשר ימים ממועד המצאת החלטה זו.