בג"ץ 7205/03 ויפג בעמ נ. שר התעשייה ,המסחר והתעסוקה

השופט י' עדיאל:

העותרת מלינה בעתירתה על כך שועדות המחקר וועדת הערר הפועלות מכוח החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד–1984 (להלן – החוק) דחו בקשות שהגישה בשנים 2000 ו–2001 לקבלת מענקי מחקר ופיתוח מכוח החוק. המענקים התבקשו כדי לאפשר לעותרת לפתח טכנולוגיה המבוססת על אלגוריתם חדשני לדחיסת אותות שפותח על-ידי ד"ר אילן שדה, מנהלה של העותרת, המהווה, לשיטתה של העותרת, פריצת דרך טכנולוגית שלה סיכויי השתלבות רבים בתחום התקשורת.

בעתירתה פורשת העותרת מסכת ארוכה של פניות, דיונים והחלטות שקוימו וניתנו בעניינה על-ידי ועדות המחקר, בודקים שמונו על-ידי הועדות לבחינת בקשותיה של העותרת וועדת הערר. טענתה של העותרת, בתמצית, היא שכל ההחלטות שניתנו על-ידי אותן ועדות בבקשותיה, הן החלטות שגויות, שאינן ממין העניין, שניתנו על יסוד שיקולים זרים ונועדו כולן לפגוע, משיקולים אישיים, במנהלה של העותרת, ד"ר אילן שדה.

בחינתן של טענות מסוג זה על-ידי בית משפט זה כרוכה בקשיים ניכרים. שהרי בית המשפט אינו ממיר את שיקול הדעת של הרשות המנהלית בשיקול דעתו והוא אף חסר את הכישורים המקצועיים לקבוע אם תכנית מחקר ופיתוח מסוימת ראויה לתמיכה אם לאו.

במקרה שלפנינו, מכל מקום, איננו נזקקים לבחינת טענותיה של העותרת לגופן, שכן מקובלת עלינו טענת הסף שהעלו המשיבים, כי העתירה לוקה בשיהוי, שדינו שיביא, כשלעצמו, לדחיית העתירה. זאת, מאחר והעתירה הוגשה (7.8.03), כשנה לאחר מתן ההחלטה האחרונה על-ידי ועדת הערר בעניין בקשותיה של העותרת (17.9.02). במקרה שלפנינו נודעת לשיהוי זה חשיבות מיוחדת, שכן מדובר בהקצבת כספים מתוך תקציבי תמיכה של המשיבים לשנים שחלפו אשר נוצלו על-ידי המשיבים על-ידי הפנייתם לגופים אחרים זה מכבר. בנסיבות אלה, היענות כיום לבקשותיה של העותרת מהשנים 2001 ו–2002 תביא, בהכרח, לצמצום התקציב העומד לרשות המשיבים לתמיכה בתכניות מחקר ופיתוח בשנה הנוכחית, דבר שיבוא על חשבונם של אלה אשר מתדפקים על דלתותיהם של המשיבים וזכאים לתמיכה בשנה זו.

העותרת אמנם פנתה במהלך התקופה שחלפה מאז מתן ההחלטה לגופים ולאנשים רבים בניסיון לקדם את עניינה ולהביא לשינוי ההחלטה, אלא שפניות אלה אינן יכולים להצדיק את השיהוי הרב שנפל בפנייתה לבית המשפט, מה גם שמדובר באנשים שלרובם אין נגיעה ישירה לנושא ואין להם סמכות לשנות את ההחלטה נשוא העתירה.

לאור המסקנה דלעיל, איננו נדרשים לבחון את טענותיה של העותרת כנגד החלטות ועדות המחקר וועדת הערר לגופן. נציין, עם זאת, שהחלטות אלה נעדרות הנמקה של ממש ולא ניתן ללמוד מתוכן מהן הסיבות בשלהן נדחו הבקשות. לעניין זה נודעת חשיבות מיוחדת לאור העובדה שגם המשיבים אינם חולקים על כך שהטכנולוגיה אותה הציגה העותרת הינה אכן ראויה, כי קיים שוק מתפתח עבור טכנולוגיה זו וכן קיימת לגביה התעניינות של התעשיות הביטחוניות. בנסיבות אלה, כשהמשיבים עצמם המליצו לעותרת לשקול הגשת בקשה חדשה "לאחר יישום הנימוקים לדחיית הבקשה", היה מקום לצפות להתייחסות נרחבת ומפורטת יותר של ועדות המחקר וועדת הערר לשינויים בתכנית הנדרשים על ידן כדי שניתן יהא לאשר את התכנית.

התוצאה היא שהעתירה נדחית ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.