פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
7212/17 -
י'
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
העותר:
סרגיי מטרנין
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. רשות האוכלוסין וההגירה
בקשה לפסיקת הוצאות
מטעם העותר מיום 31.3.2019; תשובת המשיבים מיום 14.5.2019
החלטה
העתירה דנן נמחקה ביום 18.12.2018 בפסק-דינו של כבוד הרשם ג' לובינסקי-זיו , וזאת לבקשת העותר ולאחר שהסעד המבוקש בעתירה ניתן לו (קבלת תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950). בפסק-הדין נקבע כי העותר רשאי להגיש בקשה לפסיקת הוצאות. בקשה זו אכן הוגשה ביום 31.3.2019. המשיבים בתשובתם מיום 14.5.2019 הודיעו כי הם מותירים את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט והוסיפו וציינו כי ככל שבית המשפט ימצא לנכון לפסוק הוצאות יבקשו הם כי אלה תיקבענה על הסכום הנמוך.
עיינתי בטענות הצדדים ובשים לב לעמדת המשיבים סבורני כי העותר אכן זכאי לפסיקת הוצאות לטובתו בהתאם לאמות המידה הנוגעות לפסיקת הוצאות לעותר שחזר בו מעתירתו לאחר שהסעד המבוקש בעתירה ניתן לו (ראו, בג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217, 219 (1994)). לעניין שיעור ההוצאות נתתי דעתי לתיאור שהובא בבקשה לפסיקת ההוצאות באשר לדרך החתחתים שהעותר נאלץ לעבור עד אשר בקשתו נבחנה ואושרה, בעקבות הגשת העתירה. יצוין כי המשיבים לא התייחסו למכלול טענותיו של העותר בהקשר זה ובפרט לטענתו כי החל מחודש נובמבר 2016 ועד לאחר הגשת העתירה (בחודש ספטמבר 2017) הועלתה מצידם רק הדרישה להמצאת תעודת יושר; דרישה שהמשיבים זנחו לאחר הגשת העתירה בד בבד עם העלאתה החוזרת של טענה שהועלתה על ידם בעבר. בהיבט זה אין ספק כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת מבחינתו של העותר. מנגד לא נעלמה מעיניי העובדה שבעתירה לא התקיים דיון בפני הרכב, וגם לנתון זה יש ליתן משקל בעת קביעת שיעור ההוצאות.
בשים לב לשיקולים אלה ולאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין החלטתי לחייב את המשיבים לשאת בהוצאות העותר בסך 7,500 ש"ח.
ניתנה
היום, י"ז באייר התשע"ט (22.5.2019).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם