בג"ץ 7230/06 חברת קר,שירותי רפואה בע"מ נ. שר הבריאות , משרד הבריאות

1.

לפני בקשה מטעם העותרת לפסיקת הוצאות. עניינו של ההליך בבדיקת תוקפן של תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים (תיקון)), התשס"ו-2006 (להלן: התקנות החדשות), ובפרט ביטולו של פריט 6 מהתוספת שבתקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים (תיקון)), התשנ"'ד-1994 (להלן: התקנות). העותרת הינה מפעילה פרטית של מכשירי הדמיה רפואיים. בעקבות תיקון קודם של התקנות, אשר אושר על ידי וועדת הכנסת בשנת 2002, הגישה העותרת עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 10132/02, להלן: העתירה הקודמת). במסגרת עתירה זו טענה העותרת כי התיקון שאושר יוצר אפליה פסולה ומדיניות בלתי סבירה של רישוי מכשירים רפואיים, שכן התיקון ביטל את משטר הרישוי החל על המכשירים אותם מפעילה העותרת אך הותיר על כנו את המשטר החל על מכשירי הדמיה אחרים. טרם התנהל דיון לגופו של עניין, המשיבים הודיעו כי בכוונתם להגיש נוסח תקנות חדשות לאישור הכנסת. לפיכך, ובעקבות הסכמת הצדדים, ניתן ביום 30.5.05 פסק הדין בעתירה הקודמת אשר קבע כי המשיבים מתחייבים להעביר לעיון העותרת את טיוטת התקנות החדשות עם העברתה לאישור הכנסת. העותרת טוענת כי למרות זאת נדונו ואושרו התקנות החדשות על-ידי וועדת הכנסת מבלי שהומצאה למערערת טיוטת התקנות המוצעות. לאור זאת טענה העותרת, כי הליכי התקינה של התקנות נעשו תוך הפרת התחייבות של המשיבים כלפיה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, ולפיכך הינם פגומים ויש לבטלם. בגין זאת הוגשה העתירה דנן. בתגובתם לעתירה הודיעו המשיבים כי טיוטת התקנות החדשות לא הועברה לעיון העותרת עקב תקלה. המשיבים ציינו כי התקנות החדשות לא נחתמו או פורסמו, וכי בכדי לתקן את התקלה שארעה יקוים דיון נוסף בוועדת הכנסת לאישור נוסח התקנות החדשות למעט התיקון לפריט 6 שבתוספת. נוסח תיקון פריט 6 יוגש לוועדה בנפרד, כשהעותרת תוכל לבקש את רשות הוועדה להשתתף בדיוניה. על רקע זה התייתרה העתירה ונמחקה לבקשת העותרת (החלטתי מיום 15.10.2006). למרות מחיקת העתירה עמדה העותרת על הוצאותיה.

2.

העותרת טוענת, כי נדרשה להגשת העתירה דנן לאור מחדלם של המשיבים למלא אחר ההתחייבות שניתנה לה במסגרת העתירה הקודמת. העותרת טוענת כי מיד כשנודע לה דבר הגשת נוסח התקנות החדשות לאישור וועדת הכנסת פנתה מספר פעמים אל המשיבים בעניין. לטענתה, המשיבים נמנעו מלהתחייב כלפיה כי התקנות החדשות הכוללות את ביטולו של פריט 6 לתוספת, לא יאושרו אלא בכפוף למילוי התחייבות המשיבים כלפי העותרת. כמו כן נמנעו המשיבים מלהתחייב כי התקנות החדשות לא יחתמו או יפורסמו קודם שתינתן לעותרת הודעה על כך, באופן שיאפשר לעותרת לפנות לבית משפט זה. העותרת טוענת כי רק לאחר הגשת העתירה דנן נעתרו המשיבים לדרישותיה, ולפיכך יש לחייבם בהוצאות העתירה דנן.

3.

המשיבים מתנגדים לבקשת העותרת. לטענתם, מרגע שנודע להם על התקלה שארעה פעלו לתיקונה, בלא קשר להגשת העתירה דנן. המשיבים טוענים כי לאחר פנייתה הראשונה של העותרת בעניין התקלה שארעה הודיעו המשיבים לכל הגורמים הרלוונטיים כי אין לפעול על פי התקנות החדשות. בנוסף הודיעו המשיבים לעותרת כי הנושא נמצא בבדיקת היועצת המשפטית של ועדת הכנסת. הובהר לעותרת בעל-פה ובכתב כי התקנות החדשות, שאינן חתומות בידי שר הבריאות, לא תתפרסמנה עד שהעניין ייבדק, וכי עם סיום הבדיקה תקבל העותרת תשובה באשר להמשך הטיפול בעניינה. המשיבים טוענים כי העותרת לא המתינה לתשובתם אלא הגישה את העתירה דנן. לפיכך מ דובר בעתירה מוקדמת. המשיבים טוענים כי מרגע היוודע דבר התקלה פעלו על מנת למצוא את הדרך לתקנה, כך שלא היה צורך בהגשת העתירה. לאור כל זאת טוענים המשיבים כי דין הבקשה להידחות.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתיק בכללותו, ובשים לב לתנאים שנקבעו בבג"צ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217, נחה דעתי כי דין הבקשה לפסיקת הוצאות, להידחות. העותרת עתרה לביטולן של התקנות החדשות, ולניהול הליכי תקינה התואמים את התחייבותם של המשיבים כלפיה שאושרה בפסק הדין מיום 30.5.05. אכן, אין חולק כי אירעה תקלה בהתנהלות המשיבים בייחוד נוכח פסק הדין בבג"ץ 10132/02. תקלה זו הצריכה תיקון ומטעם זה פנתה העותרת בתכתובות למשיבים ולבסוף בעתירה לבית משפט זה. העתירה התייתרה ונמחקה בעקבות הודעת המשיבים לפיה יוגשו נוסחים מתוקנים של התקנות החדשות לאישור וועדת הכנסת, כאשר העותרת תוכל לבקש את רשות הוועדה להשתתף בדיוניה. כך תתוקן על פניו התקלה שנבעה מטעות המשיבים, בעקבותיה לא הועברה טיוטת התקנות החדשות לעיון העותרת. יחד עם זאת, לא עלה בידי העותרת במקרה זה להראות כי קבלת הסעד באה עקב הגשת העתירה דווקא. כעולה מן החומר שלפני, הליך התיקון החל עוד לפני הגשת העתירה דנן, זאת הן לאור פניית המשיבים ליועצת המשפטית של וועדת הכנסת לבדיקת עניינה של העותרת, והן לאור העובדה שהמשיבים עצרו את המשך הליכי התקינה עד סיום הבדיקה, והכל עוד טרם הגשת העתירה ותוך ידוע העותרת על כך. לפיכך לא העתירה היא שהובילה לתיקון התקלה שארעה למשיבים. המשיבים בעניינינו היו נכונים למצוא פתרון לסוגייה המרכזית שהועלתה בעתירה עובר להגשתה, וזאת מבלי להידרש לעמדת העותרת לגופו של עניין. במצב דברים זה, בו לא הוכח כאמור קשר מספיק בין הגשת העתירה לבין קבלת הסעד ויש מקום אף לקביעה כי אכן דובר בעתירה מוקדמת, דין הבקשה לפסיקת הוצאות, להידחות.