בג"ץ 7241/08 אמל בולבול נ. משרד הפנים

העתירה מופנית כנגד סירובם של המשיבים לאשר את בקשת העותרת להאריך את אשרת הישיבה מסוג א/5 שברשות העותרת. לאחר עיון בעתירה ובבקשה לפטור מאגרה, באתי לכלל מסקנה כי אין לפטור את העותרת מתשלום האגרה. בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מתשלום אגרה אם ראה שאין ביכולתו של המבקש לשלם את אגרה ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה. אשר לתנאי הראשון, הבקשה שלפניי חסרה תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבה הכלכלי של העותרת. הבקשה חסרה פירוט אודות רכושה והכנסותיה של העותרת. לבקשה לא צורפו אסמכתאות כלשהן אשר יהא בהן להצביע על דלות כלכלית, כגון דפי חשבון בנק וחשבונות שוטפים. לא הובהר די הצורך מהם מקורות ההכנסה העומדים לרשות העותרת כיום ומניין משגת ידה לשלם לבא-כוחה. ספק בעיני גם באשר להתקיימותו של התנאי השני, שכן לכאורה עומד לעותרת סעד חלופי בדמות עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, בהתאם לסעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס – 2000. במצב דברים זה, לא ניתן להיעתר לבקשה לפטור מאגרה. האגרה תשולם תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך מן הרישום, בלא צורך בכל הודעה נוספת.