פסק-דיןעליוןבית המשפט העליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7251/02 חסנה מוחמד מחמוד אלהליס נ. מפקדת חטיבת בנימין

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · איחוד משפחה ברשות הפלסטינית וגירוש לירדןעתירה לבג"ץ נגד החלטת המשיבים להרחיק את העותר לירדן

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העתירה נדחתה על הסף. הסכם הביניים מעניק לרשות הפלסטינית סמכות להעניק תושבות קבע בכפוף לאישור ישראל, והרשות טרם העבירה את בקשת איחוד המשפחה לאישור. לכן אין לעותרים עילה נגד המשיבים, ואין מקום להתערב בהחלטה להרחיק את העותר, אזרח ירדן, לירדן.

העובדות

העותר, אזרח ירדני, נכנס לשטחי הרשות הפלסטינית מכוח רישיון ביקור זמני שפג תוקפו, ושהה בהם שלא כחוק. העותרת הגישה לרשות הפלסטינית בקשה לאיחוד משפחה, שטרם טופלה. העותר נעצר והוצא נגדו צו הרחקה לירדן.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש עילה לעתירה נגד המשיבים כאשר בקשת איחוד המשפחה טרם הועברה על ידי הרשות הפלסטינית לאישור ישראל?
  2. 2.האם יש מקום להתערבות בית המשפט בהחלטת הרחקה לירדן של אזרח ירדני השוהה שלא כחוק ברשות הפלסטינית?

הלכות

  1. 1

    כל עוד הרשות הפלסטינית לא החליטה על בקשת איחוד המשפחה ולא העבירה אותה לאישור ישראל, אין לעותרים עילה כנגד המשיבים.

    ״וכל עוד אין הרשות מחליטה לאשר את בקשתו, ומעבירה את החלטתה לאישורה של ישראל, אין לעותרים עילה כנגד המשיבים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד משפחה
  • הרשות הפלסטינית
  • הרחקה לירדן
  • צו הרחקה
  • עילה
  • רישיון ביקור
  • תושבות קבע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק

בג"ץ

7251/02

בפני:

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד השופטת ד' ביניש

העותרים:

1. חסנה מוחמד

מחמוד אלהליס

2. נביל יוסף יונס אלהלס

3. יוסף נביל יוסף אלהליס

4. נארמין נביל יוסף אלהליס

5. מוחמד נביל יוסף אלהליס

6. אימאן נביל יוסף אלהליס

נ ג ד

המשיבים:

1. מפקדת

חטיבת בנימין

2. מפקד צבאי לאזור יהודה והשומרון

3. היועץ המשפטי לאיו"ש

עתירה למתן צו-על-תנאי

בשם העותרים:

עו"ד ו' דראשוה

בשם המשיבים:

עו"ד י' רויטמן

פסק-דין

השופט א' מצא:

העותרת 1 ( העותרת ), תושבת הרשות הפלסטינית, היא אשתו ואם ילדיו (העותרים 3-6) של העותר 2 ( העותר ). העותר הוא אזרח ירדני, שנכנס לשטחי הרשות הפלסטינית ביום 3.8.00 מכוח רישיון ביקור זמני שהוענק לו. תוקף הרישיון פג ביום 2.3.01, ומאז שהה העותר בתחומי הרשות שלא כחוק. לטענת העותרים הגישה העותרת לרשות הפלסטינית, עוד בשנת 1997, בקשה לאיחוד משפחה בעבור העותר, אלא שחרף פניותיה החוזרות ונשנות של העותרת לרשות הפלסטינית, לא השיבה הרשות, עד היום, לבקשת איחוד המשפחה. העותר נעצר בשטח הרשות על-ידי כוחות הביטחון הישראליים. ביום 15.8.02 הוצא נגדו צו הרחקה לירדן, ומאז מוחזק העותר במעצר בשטח ישראל. בעתירתו ביקש העותר לאסור על המשיבים לגרשו לירדן, ולהתיר לו להמשיך ולשהות בתחומי הרשות הפלסטינית. ביום 23.8.02 נתתי צו ביניים ארעי, המורה לעכב את גירושו של העותר לירדן, והוריתי למשיבים להגיב על העתירה בכתב. ביום 20.10.02 הגישו המשיבים את תגובתם.

לאחר עיון בעתירה ובנספחיה ובתגובת המשיבים באתי לכלל מסקנה, כי דין העתירה להידחות על הסף. סעיף 28(11) לתוספת הראשונה לנספח האזרחי להסכם הביניים עם הרשות הפלסטינית (כתבי אמנה, 1071, כרך 33, בע' 215) קובע כי הרשות הפלסטינית רשאית להעניק תושבות קבע בשטחיה, בכפוף לאישורה המוקדם של ישראל. מהעתירה עולה, כי הרשות הפלסטינית טרם גיבשה את עמדתה ביחס לבקשת איחוד המשפחה שהגישה העותרת. מכל מקום - וכך אף נובע מתגובת המשיבים - עד היום לא העבירה הרשות את הבקשה האמורה לאישורה של ישראל. נמצא כי, לעת הזאת, הגורם היחיד היכול לטפל בעניינם של העותרים היא הרשות הפלסטינית, שבשטחה מבקש העותר להתגורר; וכל עוד אין הרשות מחליטה לאשר את בקשתו, ומעבירה את החלטתה לאישורה של ישראל, אין לעותרים עילה כנגד המשיבים. בנסיבות אלו, ועם כל ההבנה למצוקתם של העותרים, אינני רואה בסיס להתערבותנו בהחלטת המשיבים, להרחיק את העותר לירדן, שהיא מדינת אזרחותו.

העתירה נדחית, וכפועל יוצא מכך מתבטל צו הביניים הארעי שהוצא בגדרה.

ניתן היום, י"ז בחשון תשס"ג

(23.10.02)

ש ו פ

ט ש ו פ ט

ת ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כל עוד הרשות הפלסטינית לא החליטה על בקשת איחוד המשפחה ולא העבירה אותה לאישור ישראל, אין לעותרים עילה כנגד המשיבים.