בג"ץ 7280/08 אלמגור ארגון נפגעי הטרור נ. ממשלת ישראל

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.

עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים לבטל את החלטת ועדת השרים שמונתה על-ידי ממשלת ישראל מיום 18.8.08, לקצר את תקופת מאסרם של כ-200 אסירים פלסטינאים, באופן שהם ישוחררו מחר בבוקר, ה-25.8.08.

2.

העתירה תוקפת את החלטת הממשלה במספר מישורים - היותו של מהלך השחרור מחווה חד-צדדית לרשות הפלסטינאית, בלא כל תמורה לישראל בצידה; וסטייה מהותית מהמדיניות בה נקטה הממשלה בעבר, לפיה בחירת האסירים לצורך שחרור תונחה על-פי אמות מידה של ריצוי לפחות שני שליש מתקופת המאסר של האסיר, והעדר "דם על הידיים". במקרה זה, כך נטען, מדובר במהלך שחרור חריג מכל הבחינות האמורות. השחרור נעשה שלא במסגרת הסכם שבצידו תמורה כלשהי לישראל, וברשימת האסירים נכלל אחוז גבוה של מורשעים בעבירות חמורות, אשר ריצו רק חלק קטן מעונשם. כן מצויים ברשימה שני אסירים השפוטים למאסרי עולם בגין עבירות רצח ש"דם על ידיהם". העותרים מבקשים את התערבות בית המשפט בהחלטת ועדת השרים, בטענה כי יש בה חריגה ממדיניותה המקובלת בנושא שחרור אסירים, והיא נגועה באי-סבירות קיצונית.

3.

העותרים פועלים בשמם של נפגעי טרור ובני משפחותיהם. הם העלו בטיעוניהם את כאבם העמוק של נפגעי הטרור משחרורם של אסירים פלסטינאים שהורשעו בעבירות חמורות ביותר, לרבות מעשי רצח, טרם ריצוי חלק ניכר מעונשם, במסגרת מהלך המהווה לתפיסתם מהלך עקר, שלא יביא עמו כל ברכה לחברה בישראל.

4.

המדינה הגישה את תשובתה הנרחבת בכתב לעתירה, והוסיפה טיעונים בעל-פה. התייצב מטעמה עו"ד מלכיאל בלס, המישנה ליועץ המשפטי לממשלה, אשר פרש בדלתיים סגורות הסבר מפורט לטעמים המדיניים העומדים מאחורי המהלך המדיני הכרוך בהחזרת האסירים. הוא עמד בהסבריו הן על הטעם שמאחורי המחווה הישראלית שבמהלך זה, והן על הרקע שעל-פיו הוכנה רשימת האסירים. הוא פרש את הטעמים לנכונות הממשלה לסטות מן הקריטריונים המקובלים עד כה של שחרור אסירים שריצו שני שליש מהמאסר, והוצאת אסירים עם "דם על הידיים" מכלל האסירים המשוחררים.

5.

מפאת חיסיונם של הדברים שנשמעו, נסתפק באמירה הכללית הבאה, הנובעת מן ההסברים שהוצגו בפנינו:

שחרורם של האסירים בידי הממשלה בא כחלק מהחלטה ישראלית לחזק את התהליך המדיני המתקיים עם הצד הפלסטינאי, עמו מתנהל משא ומתן. העיתוי של מהלך החזרת האסירים, והרכב הרשימה שהתגבשה, לרבות הסטייה מהקריטריונים המקובלים להחזרה, נועדו כולם לשקף צרכים שעלו במשא ומתן האמור.

לדברים כלליים אלה שהושמעו בפנינו נוסף פירוט שניתן במעמד צד אחד, והבהרות שנתבקשו על-ידינו.

6.

בסופו של יום, אנו מחליטים כי אין מקום להתערבותנו בהחלטת ועדת השרים, ודין העתירה להידחות.

המדובר הוא בהחלטת הדרג המדיני בענין מובהק שבמדיניות, הכרוך במערכת היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינאית. מושכלות ראשונים הם כי אין בית משפט זה נוהג להתערב בהחלטות הדרג המדיני בעניינים כגון דא. הריסון השיפוטי שבית משפט זה גוזר על עצמו ביחס להחלטות הדרג המדיני בכלל, וענייני שחרור אסירים בפרט, עלה בפסיקת בית משפט זה פעמים רבות (בג"צ 9290/99 מטה מותקפי הטרור נ' ממשלת ישראל , פד"י נד(1) 8 (2000); בג"צ 4395/00 מטה מותקפי הטרור נ' ממשלת ישראל (לא פורסם, 21.6.00); בג"צ 1539/05 משל"ט - מכון משפטי לחקר טרור וסיוע לנפגעיו נ' מר אריאל שרון - ראש הממשלה (לא פורסם, 17.2.05) .

לאחר ההסברים שקיבלנו לענין הרקע והטעמים העומדים ביסוד המהלך המדיני האמור, לא מצאנו פגם משפטי בהחלטה, שיש בו כדי להצדיק התערבות שיפוטית.

באשר לתוכנה של ההחלטה ולטיבו של המהלך הננקט מן הבחינה המדינית והציבורית - ענין זה נתון בידי הממשלה במסגרת האחריות המוטלת עליה בניהול המהלכים המדיניים והביטחוניים של ישראל, ואין לנו לנקוט עמדה לענין זה.

7.

ליבנו עם העותרים ועם כאבם של נפגעי הטרור עקב מהלך שחרור האסירים, הכרוך בפגיעה קשה ברגשות ציבור רחב.

יש לקוות כי התועלת שתושג ממהלך שחרור האסירים תצדיק את הפגיעה הכרוכה בו ברגשותיהם של רבים מבני העם הזה.

העתירה נדחית.