בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 7290/05
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
פלוני
נ
ג
ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. משרד הבטחון
3. משטרת ישראל
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד נטע אורן
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן:
עיקרה של עתירה זו בבקשתו של העותר, שלא להיות מגורש משטח ישראל, לאור טענתו, כי פעל בעבר כסייען של שירותי הביטחון, ובמיוחד, משום שנשקפת לו סכנת חיים השקולה לגזר-דין מוות, באם יגורש לשטחים. זאת, לטענתו, עקב חשד, כי שיתף פעולה עם מדינת ישראל.
על-פי הנטען בעתירה, זוהי עתירתו הרביעית במספר של העותר בעניין זה, לאחר ששלושת עתירותיו הקודמות, נדחו על הסף על-ידי בית-משפט זה. והסיבה להגשתה היא כאמור סכנת החיים בה מאמין העותר שהוא מצוי.
בתגובתה מציינת באת-כוח המשיבים, כי זו העתירה הרביעית אשר מוגשת באותו עניין, וכי שלושת העתירות שקדמו לה כאמור, נדחו על הסף. לטענתה, דין עתירה זו גם הוא דחייה על הסף, משום שהעותר איננו מעלה בה כל טענות חדשות ואף הנסיבות הרלבנטיות בעניינו לא השתנו. לפיכך, לטענתה, נוכח דחיית העתירות הקודמות – דין עתירה זו דחייה על הסף גם כן. בנוסף, לטענת באת-כוח המשיבים, אין להעניק לעותר היתר שהייה בישראל, נוכח הסכנה אשר נשקפת לשלום הציבור מעצם שהייתו בישראל וזאת נוכח עברו הפלילי, אשר כולל בין היתר עבירות של תקיפה, פריצות, גניבות, החזקות סמים מסוכנים לצריכה עצמית, קבלת נכסים שהושגו בעוון, פריצה לרכב בכוונה לגנוב ועוד.
לאחר שעיינו בטענות הצדדים וכן בהחלטותיו הקודמות של בית-משפט זה בעניינו של העותר, החלטנו כי דין העתירה להידחות על הסף.
את העתירה הראשונה בעניין זה, הגיש העותר בחודש פברואר 1997 (בג"ץ 1199/97), אשר נדחתה ביום 8.1.98.
עתירתו השנייה של העותר, הוגשה בחודש אוגוסט 1998 (בג"ץ 4841/98) ונדחתה על-ידי בית-משפט זה ביום 5.4.2000 בקובעו, כי נחה דעתו, שבדומה לעתירה הקודמת אותה הגיש העותר, לא הונחה כל תשתית להתערבותו בהחלטת המשיבים.
לאחר 20 ימים, הגיש העותר, לאחר דחיית שתי העתירות הקודמות בעניינו, עתירה שלישית במספר, אשר נדחתה על הסף אף היא.
העתירה אשר מונחת בפנינו כעת, הינה עתירתו הרביעית של העותר לבית משפט זה ועוסקת באותו עניין. כאמור, לאחר שעיינו בתשובתה של המשיבה נחה דעתנו, כי גם בעתירה זו - בדומה לקודמותיה - לא הונחה תשתית להתערבותו של בית-משפט זה בהחלטתם של המשיבים.
משיקולי בטחון העותר וביטחון המדינה, נאסר בזאת פרסום כל פרט העלול להביא לזיהויו של העורר.
אשר על-כן, העתירה נדחית.
ניתן היום, ט"ז בשבט תשס"ה (14.2.06).
ש ו פ ט ת ש
ו פ ט ת ש ו פט