בג"ץ 7290-23 בג"ץ 7290-23

עניינה של העתירה דנן בדרישה להצגת תעודת זהות במקרה בו מפעיל שוטר סמכויות לפי חוק המאבק בתופעת השכרות, התש"ע-2010 (להלן: חוק השכרות). בתשובה המקדמית לעתירה הבהירה המדינה כי בהתאם לפרשנותה הנכונה של פקודת המטה הארצי מספר 12.01.09 "סמכות תפיסה והשמדה של משקה משכר" (להלן: פקודת מטא"ר) שוטר המפעיל סמכויות לפי חוק השכרות כלפי אדם נדרש לבקש תחילה מאותו אדם לשפוך בעצמו את המשקה, ורק אם הוא מסרב לעשות כן, באפשרותו להפעיל את סמכותו מכוח החוק לתפוס או להשמיד את המשקה (סעיפים5(ג) ו- 5(ד) לפקודת מטא"ר). ככל שהאדם נענה לבקשת השוטר, ושופך בעצמו את המשקה, אין צורך בהזדהותו, ולפיכך אין מקום לדרוש ממנו להציג תעודת זהות (ככל שאין סיבה אחרת להציג דרישה כזו). רק באותם מצבים בהם האדם מסרב לדרישת השוטר, ונדרש שימוש בסמכויות כופות מכוח חוק השכרות, קמה לשוטר חובה לערוך דוח פעולה (סעיף 8 לפקודת מטא"ר), ולצורך דיווח זה עליו לקבל את פרטי האדם מחזיק המשקה המשכר, על דרך של דרישה להציג תעודת זהות. עוד הבהירה המדינה כי בעקבות בחינה מקצועית עדכנית שנערכה באחרונה, אשר לקחה בחשבון גם את פניית העותר ועתירתו, מצאה המשטרה לנכון להבהיר במפורש שכאשר אדם שפך בעצמו את המשקה המשכר שברשותו, לאחר שנתבקש לעשות כן על ידי שוטר, אין לדרוש ממנו להציג תעודה מזהה (אלא אם קיימת סיבה אחרת המצדיקה זאת), וזאת באמצעות הבהרה שהוספה ביום 22.1.2024 לנוהל אגף מבצעים 220.002.08 בנושא "טיפול בתופעת השכרות" (וראו במיוחד סעיף 6ב(5), הקובע בלשון מפורשת: "מודגש בזאת שאם המעורב לא הביע התנגדות ושפך את המשקה המשכר שברשותו, אין צורך לדרוש הזדהותו או לבצע רישום פרטיו האישיים").

במהלך הדיון שקיימנו בעתירה, ולאחר שנשמעו הערות בא-כוח העותר לתגובת המדינה ותשובת המדינה להן, הבהרנו לצדדים כי להתרשמותנו הבהרת המדינה ממצה את עניינה של העתירה, באשר היא תוחמת באופן ברור את המצבים בהם יידרש אדם להציג תעודת זהות בקשר להפעלת חוק השכרות למצבים המקיימים את דרישת ה"צורך הספציפי" שנקבעה בבג"ץ 4455/19 עמותת טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה נ' משטרת ישראל (25.1.2021) – דהיינו, למצבים בהם התבקש אותו אדם על ידי שוטר לשפוך בעצמו את המשקה המשכר שבידו, וסירב לעשות כן בנסיבות המצדיקות שימוש בסמכויות מכוח חוק השכרות. לאור זאת הודיע בא-כוח העותר שלא יעמוד על העתירה.

משזהו מצב הדברים הרי שהעתירה דנן מיצתה את עצמה, והיא נמחקת בזאת. בהתחשב בכך שהגשת העתירה הועילה להבהרת נוהלי המשטרה, תישא המדינה בהוצאות העותר בסכום של 10,000 ש"ח.