פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
7293/04
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת א' חיות
העותרים:
1. אנאסי עודת
אללה
2. פאאד עודת אללה
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש ממשלת
ישראל
2. משרד הפנים-מינהל האוכלוסין
3. משרד הפנים
עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד סיף ותד
בשם המשיבים:
עו"ד מיכל צוק
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1.עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשתם של העותרת 1 שהינה אזרחית ישראל, ובעלה, העותר 2, תושב השטחים, כי תאושר בקשתם לאיחוד משפחות.
2.העותרים נישאו ביום 9.8.96 ומאז הם מתגוררים בכפר זמר שבישראל. לטענת העותרים, ביום 23.10.96 הם הגישו את בקשתם לאיחוד משפחות ואף קיבלו אישור על הגשת הבקשה. מאז, ככל שעולה מן העתירה, שלחו העותרים באמצעות בא כוחם מכתבים אל המשיבים על מנת לברר מה עלה בגורל בקשתם. ביום 15.1.02 וביום 10.3.02 שלחו המשיבים מכתבי תשובה לעותרים ובהם נאמר, כי בקשתם בטיפול וכי תינתן להם תשובה לכשתתקבל הכרעה בעניינם. העותרים טוענים, כי מאז שהגישו את בקשתם ועד ליום זה לא קיבלו הם כל תשובה עניינית מהמשיבים.
3.מתגובת המשיבים עולה, כי אכן בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות הוגשה ביום 23.10.96, אולם בקשה זו סורבה ביום 4.5.97 מטעמים בטחוניים. דבר דחיית הבקשה לא צוין בעתירתם של העותרים. די בכך על מנת לדחות עתירה זו על הסף בשל אי גילוי עובדות רלוואנטיות מצד העותרים. דחייה מטעם זה נכונה במיוחד לאור העובדה שבמסגרת העתירה התבקש צו ביניים. עותרים אשר אינם חושפים בעתירתם את כלל הנתונים הרלוונטים שמצויים בידם אינם זכאים לכך שבית המשפט ידון בעתירתם לגופם של דברים (בג"ץ 1156/03 אלסעדי ואח' נ' שר הפנים (לא פורסם)).
4.יתרה מכך, יש לדחות את העתירה על הסף גם בשל השיהוי הרב בו היא נגועה. כאמור, בקשתם של העותרים סורבה ביום 4.5.97. פנייתם של העותרים אל המשיבים לאחר החלטת הסירוב נעשתה רק ביום 3.2.00. כלומר, חלף פרק זמן של כמעט 3 שנים בו לא פנו העותרים בהשגה כלשהי על החלטת הדחייה. יתרה מכך, פנייתם לבית משפט זה בעתירה דנא נעשתה רק כעבור 7 שנים מיום שסורבה בקשתם. מדובר בתקופה ארוכה, בה ככל הנראה השתנו הנסיבות והתשתית העובדתית שעומדת בבסיס בקשת העותרים מיום 23.10.96. יצוין, כי ביום 19.8.04 הגישו העותרים בקשה חדשה לאיחוד משפחות. בקשתם זו סורבה לאור חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, אשר תוקפו הוארך בצו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) תשס"ד-2004 (להלן - החוק). ככל שעתירה זו מופנית נגד דחיית בקשתם של העותרים מיום 23.10.96 הרי שכאמור, העתירה נגועה בשיהוי רב. באם מופנית העתירה נגד דחיית הבקשה שהוגשה ביום 19.8.04, הרי שבאותו מועד עמד בתוקף החוק ומטעם זה אין לדון בעתירה. סוגיית חוקתיותו של החוק תלויה בבית משפט זה (בג"צ 7102/03, בג"צ 7052/03).
5.מטעמים אלו, העתירה נדחית על הסף. כמובן, שזכותם של העותרים שמורה להם לשוב ולפנות למשיבים באם יחול שינוי במצב המשפטי.
ניתן היום, כ"ט בטבת תשס"ה
(10.1.05).
ש ו פ ט
ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת