פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
7300/17
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט מ' מזוז
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הביטחון
2. משרד הפנים
עתירה למתן צו על
תנאי וצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד פיני ברזילי
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן :
העותר הוא – לדבריו – תושב הרשות הפלסטינית אשר נכנס לישראל לשם קבלת טיפול רפואי, ושוהה בה שלא כדין לאחר תום תקופת היתר השהייה שניתן לו. לטענת העותר, נשקפת לו סכנה באזור מגוריו על רקע חשד כי הוא משתף פעולה עם גורמי הביטחון בישראל. על רקע זה, פנה העותר לוועדה לבחינת הטענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים או
הוועדה ) בכדי שתסדיר את מעמדו; וכמו כן ביקש לקבל היתר שהייה זמני עד לקבלת החלטה בעניינו. ביום 28.8.2017 השיבה ועדת המאוימים לפניית העותר וציינה, בין היתר, כי על מנת לקבל היתר שהייה זמני, על העותר לפנות לקצין מאוימים במנהלת תיאום וקישור אזור חבל עזה (להלן: קצין המאוימים ). העותר השיב לוועדה כי הוא מבקש לקבל התחייבות שלא ייעצר עם הגעתו לתחקיר אצל קצין המאוימים. העותר טוען כי בהמשך לכך – ומשלא התקבלה תשובה לפנייתו – ערך הוא שיחת טלפון עם "קצין ועדת המאוימים", שבה נמסר לו כי התשובה לבקשתו בעניין היתר שהייה זמני תינתן אחרי "חגי תשרי". מכאן העתירה שלפנינו, שבצידה הגיש העותר בקשה לצו ביניים למניעת הרחקתו מישראל.
לאחר שעיינתי בעתירה ובנספחיה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות על הסף. כידוע, בטרם פנייה לקבלת סעד מבית משפט זה, על העותר למצות את ההליכים העומדים לרשותו מול הרשות המוסמכת (בג"ץ 3217/17 פלוני נ' משרד הביטחון , פסקה 3 (18.4.2017)). אמנם, העותר טוען כי פנה לרשות המוסמכת בעניינו, אך מהחומר שלפניי עולה כי זו טרם קיבלה החלטה. משכך, מצאתי לדחות את העתירה. בצד זאת, לעותר עומדת האפשרות לפנות בבקשה למתן היתר שהייה זמני לקצין מאוימים בכל מנהלת תיאום וקישור (בג"ץ 1637/15 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים , פסקה 3 (24.6.2015)). טענתו של העותר כי הוא חושש שייעצר, אינה יכולה להוות עילה להימנעות ממיצוי הליכים במתווה האמור, כפי שנעשה בכל מקרה דומה בקטגוריה זו.
העתירה נדחית אפוא, ומשכך מתייתרת הבקשה לצו ביניים. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן
היום, כ"ט בתשרי התשע"ח (19.10.2017).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט