החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7303/12 ח"כ מרינה סולודקין נ. שר הבינוי והשיכון

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הוצאות לאחר מחיקת עתירהבקשה לפסיקת הוצאות לאחר מחיקת עתירה לבג"ץ על-פי הסכמת הצדדים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דן בבקשת העותרים לפסיקת הוצאות לאחר שהעתירה נמחקה על-פי הסכמת הצדדים. נקבע כי העותרים זכאים להוצאות, שכן עמדת המשיבים בנושא מרכזי השתנתה במהלך ההליך ויושמה תחת כנפיו. ההוצאות נפסקו בסך 10,000 ש"ח כולל שכר טרחה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ההחלטה.

העובדות

העתירה נמחקה על-פי בקשת הצדדים ביום 8.7.2014. העותרים ביקשו פסיקת הוצאות, והמשיבים הותירו את העניין לשיקול דעת בית המשפט תוך שהדגישו נקודות שלטענתם מצדיקות הוצאות בשיעור נמוך. במהלך ההליך שונתה עמדת המשיבים בנושא מרכזי שהועלה בעתירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפסוק לעותרים הוצאות לאחר מחיקת העתירה על-פי בקשת הצדדים, ובאיזה שיעור?

הלכות

  1. 1

    העותרים זכאים להוצאות מאחר שחל שינוי בעמדת המשיבים בנושא מרכזי שהועלה בעתירה לאחר הגשתה, ויישומו נעשה במסגרת ההליך

    ״העותרים אכן זכאים להוצאות, זאת בראש ובראשונה בשים לב לכך שבנושא מרכזי שהועלה בעתירה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענה כללית כי בהליכים אחרים נידון עניין דומה אינה מצדיקה השוואה בין סכומי ההוצאות שנפסקו באותם הליכים לבין הליך זה

    ״טענה כללית כי בהליכים "נידון עניין דומה" לא די בה כדי להצדיק השוואה כזו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • תחת כנפיו של ההליך
  • שכר טרחת עורך-דין
  • הפרשי הצמדה וריבית
  • בג"ץ

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

7303/12 - כ"ג

לפני:

כבוד הרשם

גיא שני

העותרים:

1. ח"כ מרינה סולודקין

2. אגודה ישראלית למדענים עולים

3. התאחדות קהילות האינטרנט הידידותית בהקמה ע"י

יצחק רוזובסקי

4. נדז'דה קנבסקי

5. אנטולי ז'יבין

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הבינוי והשיכון

2. משרד לקליטת עליה

3. משרד האוצר

4. משרד הבינוי והשיכון

5. ממשלת ישראל

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

העתירה שבכותרת נמחקה ביום 8.7.2014 על-פי בקשת הצדדים. העותרים סבורים כי ראוי לפסוק להם הוצאות בגין העתירה, והמשיבים הותירו את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט, תוך הדגשת נקודות מסוימות שבגינן, כך לדעתם, אין מקום לפסיקת הוצאות בשיעור גבוה.

עיינתי בכתבי הטענות שבתיק ובהתייחסותם של הצדדים לשאלת ההוצאות. העותרים אכן זכאים להוצאות, זאת בראש ובראשונה בשים לב לכך שבנושא מרכזי שהועלה בעתירה (הנוגע להחלטת ממשלה 4433) חל שינוי בעמדתם של המשיבים לאחר הגשת העתירה, ויישומו של השינוי נעשה "תחת כנפיו" של ההליך. ראוי להפנות בהקשר זה להחלטת ההרכב מיום 1.7.2013, המחדדת את תרומתו של ההליך לקידום הנושא (וראו גם ההחלטה מיום 9.1.2014 – יצוין כי הדיון הנוסף שנקבע לפני הרכב התייתר שכן העניין בא על פתרונו). עם זאת, יש לציין כי סעדים אחרים שהתבקשו בעתירה (אשר לגביהן הועלתה טענה של אי-מיצוי הליכים) לא "התקדמו" במסגרת ההליך שבכותרת, וראו בהקשר זה סעיף 3 להחלטת ההרכב מיום 1.7.2013. עוד יודגש, כי לא מצאתי בסיס להשוואה בין סכום ההוצאות שנפסק בבג"ץ 328/13 ובג"ץ 519/13 לבין סכום ההוצאות בהליך זה. טענה כללית כי בהליכים "נידון עניין דומה" לא די בה כדי להצדיק השוואה כזו, ואף נראה כי הטענה אינה מדויקת, כפי שמציינת המדינה (יובהר עוד כי בהליכים האחרים ניתן צו-על-תנאי).

בחנתי את כלל השיקולים הרלוונטיים לפסיקת הוצאות, ומצאתי כי ראוי לחייב את המשיבים בתשלום הוצאות לעותרים בסך של 10,000 ₪ (הסכום כולל שכר טרחת עורך-דין). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ט"ו באב תשע"ד (11.8.2014).

גיא שני

, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1העותרים זכאים להוצאות מאחר שחל שינוי בעמדת המשיבים בנושא מרכזי שהועלה בעתירה לאחר הגשתה, ויישומו נעשה במסגרת ההליך
  2. 2טענה כללית כי בהליכים אחרים נידון עניין דומה אינה מצדיקה השוואה בין סכומי ההוצאות שנפסקו באותם הליכים לבין הליך זה