בג"ץ 7305/07 פלוני נ. "פרזות" חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ

השופט י' אלון :

בפנינו עתירה שהגיש העותר, ובה הוא מבקש כי נורה למשיבה – "ליתן טעם מדוע מסרבת היא, בניגוד הן להוראת המחוקק והן להוראות התקשי"ר המחייבות אותה, להיענות לפניות בכתב שהועברו אליה הן ע"י העותר והן ע"י גורמים רפואיים איתם הוא קשור באופן שוטף ואכן נתקבלו אצלה, ולפעול כפי המתבקש מהן".

ככל שניתן להבין מתוכנה של העתירה (המנוסחת בערבוביה ובחוסר בהירות), הסעד אותו מבקש העותר, המתגורר בדיור ציבורי בדירה שבבעלות המשיבה, הוא העברתו לדירה אחרת בדיור הציבורי. לטענתו של העותר, מעבר הדירה נמנע ממנו בשל חוב נטען למשיבה, בעוד שעקב מצבו הבריאותי מגיעים לו החזר כספים בסכום העולה על גובה החוב הנטען.

העתירה והנספחים המצורפים לה מציגים מציאות חיים קשה. ברם, דין העתירה להידחות על הסף עקב קיומו של סעד חלופי לעותר. זאת בהתאם לאמור בסעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2001, ובפרט 13 לתוספת הראשונה לאותו חוק, המעניק סמכות לבית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירות העוסקות בענייני דיור ציבורי.

הגם שסמכותו של בית משפט זה ממשיכה להתקיים לצד זו של בית המשפט לעניינים מינהליים, הרי שסמכות זו היא בשיקול דעת, וככלל בית המשפט הגבוה לצדק לא ידון בעתירה מקום בו קיים לעותרים סעד חלופי (ראו לדוגמה: בג"ץ 2371/04 וולף נ' רשות שדות התעופה בישראל (לא פורסם, 14.3.04); בג"ץ 1213/05 פלונית נ' ועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל (טרם פורסם, 17.7.06)).

מחמת חוסר בהירות בה מנוסחת העתירה, אף אין זה ברור אם הפורום הנכון בעניין זה הינו בית המשפט לעניינים מינהליים, או שמא בית משפט השלום בגדר סמכותו לדון בסכסוך בעניין החזקת מקרקעין והשימוש בהם.

מכל מקום, משקיים הסעד החלופי, אין מקום לבירור העתירה בבית משפט זה.

בהינתן סעד חלופי זה, לא מצאנו מקום להזקק לעתירה כפי שהוגשה לבית משפט זה, ואנו מחליטים לדחותה.

העותר רשאי כמובן לפנות בעתירה מתאימה לבית המשפט לעניינים מינהליים.