בג"ץ 7341/15מפלגת "עלה ירוק" נ. צבא הגנה לישראל

1.עניינה של העתירה בבקשת העותרת להורות על בטלות סעיף בפקודת מטכ"ל הנוגע למועמדות חיילים בשירות קבע לבחירות לכנסת. לאחר הגשת העתירה בוטל הסעיף אשר כלפיו הופנתה היא ונקבע הסדר חדש. תיקון זה ייתר את העתירה, והיא אכן נמחקה בהסכמת העותרת.

העותרת טוענת כי יש לחייב את המשיב בהוצאותיה הראליות, והיא מדגישה, בין היתר, כי הסעד ניתן לה באופן מלא ואת חשיבותו הציבורית של ההליך.

המשיב מתנגד לבקשה, ואף טוען כי יש לחייב את העותרת בהוצאותיו, בציינו כי לא הגשת העתירה הובילה לתיקון פקודת המטכ"ל, ועוד נטען כי העתירה הוגשה ללא כל הצדקה ובלא שהעותרת מיצתה הליכים.

2.הבקשה לפסיקת הוצאות הועברה לטיפולי לאחרונה, ולאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי החלטתי לחייב את המשיב בהוצאות העותרת, אך בשיעור מתון.

המשיב טוען כי לא קיים קשר סיבתי בין הגשת העתירה לבין תיקון הסעיף הרלבנטי בפקודת המטכ"ל, שכן הליך עדכון הפקודה החל קודם להגשת העתירה וללא קשר אליה (ולטענתו בחינת ההוראה הרלבנטית החלה אף בטרם הגשתו של הליך קודם שיזמה העותרת בעניין). ואולם, גם אם לא מתקיים קשר סיבתי כאמור - ומן ההשתלשלות המתוארת בתגובת המשיב נראה כי המשיב אכן החל לפעול לתיקון הסעיף הרלבנטי ולתיקון הוראות נוספות עוד קודם להגשת העתירה הנוכחית - אין בכך כדי להכריע את הכף, שכן די בכך שהעתירה הובילה "לכל הפחות

לזירוז קבלת הסעד. אפילו היה העניין נפתר בסופו של דבר גם ללא הגשת העתירה, נוכח ההתנהלות שקדמה לה" ובכך ש"יש יסוד סביר להניח כי הגשת העתירה תרמה תרומה משמעותית לקבלת הסעד באופן ובזמן שניתן" (בג"ץ 4573/15 ד"ר ישראל שטבון נ' השר לענייני דתות , פסקה 10 (14.9.2016) (להלן: עניין שטבון ). כן ראו: בג"ץ 6606/15 עורכי דין לקידום מינהל תקין נ' שר הפנים

(4.4.2016); בג"ץ 6368/14 חטיב נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (29.6.2015)). בענייננו המשיב אינו מכחיש כי היה בעתירה כדי לזרז ולהאיץ את מתן הסעד, ואף ציין בתגובתו כי "הגורמים הרלבנטיים אצל המשיב עשו מאמצים להשלים את סבב החתימות המטכ"לי גם נוכח העובדה שהעתירה דנן היתה תלויה ועומדת בפני בית המשפט הנכבד..." [ההדגשה במקור]. דהיינו, מתגובת המשיב עולה כי הוא האיץ את השלמת התיקון בשל הגשת העתירה, ונוכח תרומה זו של העתירה להשלמת התיקון במועד בו זה הושלם, הנחתי היא כי יש מקום לפסוק הוצאות לטובת העותרת.

3.אשר לטענה בדבר העדר מיצוי הליכים. מטיעוני הצדדים עולה כי בתקופת הבחירות לכנסת ה-20 הגישה העותרת ערעור בחירות בנושא דנן, וזה נמחק בהמלצת הרכב השופטים (נוכח עיתוי הגשת ההליך). לאחר קיום הבחירות פנתה העותרת במכתב למשיב, ביום 22.4.2015, וזה השיב לה, ביום 25.5.2015, כי "בימים אלה, נבחנות ומתוקנות פקודות הצבא העוסקות בהשתתפות חיילי צה"ל בבחירות לרשויות המקומיות ולכנסת", וכי במסגרת זו תינתן הדעת גם לסוגיה שבמוקד הפניה. העותרת המתינה כחמישה חודשים, ומשהתיקון הרלבנטי לא בוצע בפועל הגישה את העתירה.

נראה כי נכון היה שהעותרת תפנה למשיב פעם נוספת לפני הגשת העתירה על מנת לקבל תמונה עדכנית היכן עומדים הדברים, אולם איני סבורה כי בנסיבות הקונקרטיות דנן אי הפניה הנוספת עולה כדי העדר מיצוי הליכים המצדיק אי חיוב בהוצאות. בין היתר יש ליתן משקל לכך שהמשיב לא פרש בתשובה ששלח לעותרת לוח זמנים צפוי לתיקון הפקודות בכלל ולתיקון הסעיף הרלבנטי בפרט, כך שהתשובה שניתנה לעותרת הותירה אותה באי וודאות בעניין (ויוער כי העותרת ציינה בעתירה כי זו הוגשה באותו שלב על מנת לאפשר מסגרת זמנים ראויה לדיון בה במידה והבחירות יוקדמו), ועוד יצוין כי גם לו העותרת היתה עורכת פניה נוספת לבירור המצב העדכני סמוך לפני הגשת העתירה לא היה בכך לייתר את הגשתה באותה נקודת זמן, שהרי התיקון הושלם כשבעה חודשים לאחר הגשת העתירה (וגם לדברי המשיב - השלמת התיקון הואצה בשל הגשת העתירה). עם זאת, העדר הפניה הנוספת סמוך לפני הגשת העתירה, המעורר ספק מסוים ביחס לשאלת מיצוי ההליכים, משליך על שיעור ההוצאות אותן ראוי לפסוק לעותרת (השוו עניין

שטבון , פסקאות 11-12). כן יש ליתן משקל בעניין שיעור ההוצאות לכך שהעותרת עצמה לא צירפה כל ראיות לעניין שיעור הוצאותיה ושכר הטרחה ולכך שלא התקיים דיון, ולאחר איזון בין כל השיקולים הצריכים לעניין יישא המשיב בשכר טרחת העותרת ובהוצאותיה בסך של 5,000 ש"ח.