פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7367/08טטיאנה סימנטובובה נ. משרד הפנים

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
הגירה ומעמד · מעמד בן זוג של יהודי שנפטר (חוק השבות, סעיף 4א)עתירה לבג"ץ נגד החלטת שר הפנים בדבר מתן מעמד לאלמנת יהודי

העתירה נדחתה. נקבע כי זכות השבות לבן זוג של יהודי מוקנית למי שנמצא בקשר זוגי עם היהודי טרם עלייתו, ואין היא חלה כאשר הנישואין פקעו לפני העלייה והיהודי מיצה את זכותו. לפיכך אלמנתו של יהודי כזה אינה זכאית למעמד מכוח חוק השבות.

העובדות

העותרת נישאה ליהודי באוזבקיסטן, התגרשה ממנו בשנת 1984, והוא עלה לישראל בשנת 1990 וקיבל אזרחות. בשנת 2006 נישאו בשנית בחו"ל ובשנת 2007 קיבלה אשרת ב/1, אך הטיפול הופסק לאחר שנמצא כי בני הזוג אינם מנהלים משק בית משותף. לאחר פטירתו של בן הזוג בשנת 2008 נדחתה בקשתה למעמד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם זכאית אלמנתו של יהודי שנפטר למעמד בישראל מכוח סעיף 4א לחוק השבות?
  2. 2.האם יהודי שמימש את זכות השבות ונישואיו פקעו טרם עלייתו יכול להקנות זכות שבות לבן זוגו הלא יהודי?

הלכות

  1. 1

    זכות השבות של בן זוג יהודי מוקנית לבני משפחה של יהודים טרם עלותם ארצה, ולפיכך יהודי שמימש את זכותו אינו יכול להקנותה לבן זוגו הלא יהודי.

    ״זכות השבות מוקנית אך לבני משפחה של יהודים טרם עלותם ארצה״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • חוק השבות
  • בן זוג של יהודי
  • זכות השבות
  • נשואי תערובת
  • מעמד בישראל

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

7367/08

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט נ' הנדל

העותרים:

1. טטיאנה סימנטובובה

2. ארטיום סימנטובובה

נ ג ד

המשיב:

משרד הפנים

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:

ח' באייר התש"ע

(22.4.10)

בשם העותרים:

עו"ד ע' סיגלר

בשם המשיב:

עו"ד ו' חלאוה

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1.

עותרת 1 נישאה בשנת 1979, באוזבקיסטן, למיכאל סימנטוב, ומנישואיהם נולדה בתם, סבטלנה. בשנת 1984 התגרשו בני הזוג בעודם שוהים בארץ מוצאם. בשנת 1990 עלה מיכאל לישראל, ומכוח היותו יהודי קיבל אזרחות ישראלית. בהמשך עלתה לישראל הבת סבטלנה, ואף היא קיבלה אזרחות מכוח היותה בתו של יהודי. לעותרת 1 שעברה להתגורר ברוסיה, נולד בן (עותר 2) מיחסים עם גבר אחר.

בשנת 2006 נישאו מיכאל ועותרת 1 בשנית בחו"ל, ובחודש מאי 2007 נכנסו העותרים לארץ באשרת תייר, ובהמשך ניתנה לעותרת 1 אשרה מסוג ב/1 לתקופה של חצי שנה, במטרה לעמוד על כנות הנישואין עם מיכאל. אותה אשרה ניתנה בתאריך 24.9.07, אולם לאחר שבועות ספורים בלבד (בתאריך 31.10.07), התייצב מיכאל בלשכה למרשם האוכלוסין והודיע כי עותרת 1 עזבה את ביתו עם חפציה מיד לאחר שזכתה באשרה. במצב זה, ומשהתברר כי בני הזוג שוב אינם מנהלים משק בית משותף, הוחלט להפסיק את הטיפול בעניינה של עותרת 1, והיא נתבקשה לעזוב את הארץ עם בנה.

בתאריך 4.5.08 נפטר מיכאל, ובעקבות כך ביקשה העותרת ליתן לה מעמד בישראל מכוח היותה אלמנתו של יהודי. משבקשה זו נדחתה, הוגשה העתירה שבפנינו.

2.

זכותו של בן-זוג של יהודי למעמד בישראל, מעוגנת בסעיף 4א לחוק השבות, התש"י-1950, לאמור:

"(א)

הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות התשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם ... לבן זוג של יהודי...

(ב)

אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן(א) עודו בחיים ואם עלה ארצה או לאו".

מטרתה של הוראת חוק זו הובהרה לא אחת בפסיקה, היינו, לעודד את עלייתם של בני זוג בנשואי תערובת ומניעת פיצול המשפחה. ולעניינה של העתירה שבפנינו – מיכאל המנוח מיצה את זכותו מכוח חוק השבות בעת עלייתו לישראל בשנת 1990, והיה זה לאחר שקשר הנישואין בינו לבין עותרת 1 פקע כבר בשנת 1984. לתרחיש זה כיוון בית המשפט בבג"ץ 3648/97 סטמקה ואח' נ' שר הפנים ואח' פ"ד נג(2) 728, 760, לאמור: "זכות השבות מוקנית אך לבני משפחה של יהודים טרם עלותם ארצה", ולפיכך, יהודים אזרחי ישראל – בין מלידה בין לאחר שמימשו את זכות השבות – אין בכוחם להקנות זכות של שבות לבני-זוגם הלא יהודים.

3.

בנסיבות אלו דין העתירה להידחות, וכך אנו עושים. המערערת תשלם למשיב הוצאות בסכום של 10,000 ש"ח.

ניתן היום, ח' באייר התש"ע (22.4.10).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1זכות השבות של בן זוג יהודי מוקנית לבני משפחה של יהודים טרם עלותם ארצה, ולפיכך יהודי שמימש את זכותו אינו יכול להקנותה לבן זוגו הלא יהודי.