פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7391/02 יוסף גרשון קרויזר נ. מועצה אזורית מטה בנימין

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · סמכות בית המשפט הגבוה לצדק לדון בעתירה נגד רשות מקומיתעתירה לבג"ץ נגד החלטת רשות מקומית, שנדחתה בשל חוסר סמכות

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בג"ץ דחה עתירה נגד החלטה של רשות מקומית מן הטעם שהסמכות לדון בה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים לפי סעיף 8 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. העותר שעמד על טיעונו בנושא הסמכות חויב בהוצאות של המשיבה 1 בסך 2,500 ש"ח.

העובדות

העותר הגיש עתירה לבית המשפט העליון נגד החלטה של רשות מקומית ונגד משיבים נוספים. בפתח הדיון הוצע לעותר לחזור בו מעתירתו, והוא עמד על דעתו וטען בנושא הסמכות. המשיבה 1 עמדה על תשלום הוצאות, ואילו המשיבה 2 והמשיב 3 לא ביקשו הוצאות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבג"ץ סמכות לדון בעתירה נגד החלטה של רשות מקומית או נושא משרה בה, או שהסמכות נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים?
  2. 2.האם יש מקום לחייב בהוצאות עותר שעמד על טיעונו בנושא הסמכות לאחר שהוצע לו לחזור בו מעתירתו?

הלכות

  1. 1

    עתירה שנסבה על נושא הנתון לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים תידחה, והעותר שעמד על טיעונו בנושא הסמכות יחויב בהוצאות.

    ״שמענו את טיעונו של העותר בנושא סמכותו של בית-המשפט לעניינים מנהליים ולא שוכנענו כי ראוי שבית-המשפט הגבוה לצדק יפעיל את סמכותו בנושא העתירה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סמכות
  • בית-המשפט לעניינים מנהליים
  • רשות מקומית
  • נושא משרה או תפקיד
  • אישור של שר הפנים
  • עתירה
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

7391/02

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט י' אנגלרד

העותרים

:

1. יוסף גרשון קרויזר

2. מירה קרויזר

3. נתן אליעזר קרויזר

נגד

המשיבים

:

1. מועצה אזורית מטה בנימין

2. מצפה יריחו, ישוב

קהילתי

3. שר העבודה והרווחה

תאריך הישיבה: י"ג

בתשרי תשס"ג (19.9.02)

בשם

העותר

1:

בעצמו

בשם

המשיב

ה 1:

עו"ד

יזהר דגנו

בשם

המשיב 2: עו"ד אלעזר יקירביץ

בשם

המשיב 3: עו"ד שרון רוטשנקר

עתירה

למתן צו על-תנאי וצו ביניים

פסק-דין

עניינה של העתירה מצוי בתחום סמכותו של בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים. כך הוא על-פי הוראת סעיף 8 לתוספת הראשונה של חוק בתי-המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס2000-, שהחלטה של "רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה, למעט החלטה הטעונה אישור של שר הפנים" נתונה לסמכותו של בית-המשפט לעניינים מנהליים. שמענו את טיעונו של העותר בנושא סמכותו של בית-המשפט לעניינים מנהליים ולא שוכנענו כי ראוי שבית-המשפט הגבוה לצדק יפעיל את סמכותו בנושא העתירה. דין העתירה הוא אפוא כי תידחה.

בפתח הדיון הצענו לעותר כי יחזור בו מעתירתו אך הוא עמד על דעתו וטען בנושא הסמכות. מטעם זה חייב עצמו העותר בתשלום הוצאות. המשיבה 2 והמשיב 3 לא ביקשו הוצאות ואילו המשיבה 1 עומדת על תשלום הוצאות.

אנו מחליטים אפוא לחייב את העותרים בתשלום ההוצאות של המשיבה 1 בסכום של 2,500 ש"ח.

היום, י"ג בתשרי תשס"ג (19.9.2002).

ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט

_________________

העתק מתאים למקור

02073910. G02

נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

רשם

בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444

בית המשפט פתוח להערות והצעות: pniot@supreme.court.gov.il

לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עתירה שנסבה על נושא הנתון לסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים תידחה, והעותר שעמד על טיעונו בנושא הסמכות יחויב בהוצאות.