פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 7394/96 סורפין מנחם נ. רם און מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירה שביקשה לבטל פסק דין קודם של בית המשפט, בטענה שהושג בתרמית או בהטעיה. נקבע כי העותר לא הניח תשתית עובדתית לטענותיו, וכי פסק הדין ניתן בהסכמתו. העותר חויב בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.

העובדות

העתירה הופנתה נגד פסק דין קודם של בג"ץ שניתן בהסכמת כל הצדדים. העותר טען כי הפסק הושג בתרמית של אחד הצדדים ובהטעיית בית המשפט על ידי בא-כוח המשיבה. בהליך הקודם הסכים גם העותר למתן פסק הדין. במהלך ההליך הוסכם על ביטול החלטה שנייה של ועדת הערר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבטל פסק דין קודם של בית המשפט העליון בטענה שהושג בתרמית או בהטעיית בית המשפט?

הלכות

  1. 1

    טענת תרמית או הטעיית בית המשפט מחייבת הנחת תשתית עובדתית, וזו לא הונחה בעתירה

    ״העותר לא הניח תשתית עובדתית לטענתו, שפסק-דינו של בית משפט זה בהליך הראשון הושג״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תרמית
  • הטעיית בית המשפט
  • תשתית עובדתית
  • פסק דין
  • הסכמה
  • הוצאות
  • עתירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 7394/96

בפני: כבוד השופט א' מצא

כבוד השופט י' קדמי

כבוד השופטת ד' דורנר

העותר : מנחם

סורפין

נגד

המשיבים : 1. רם-און מושב עובדים להתישבות חקלאית בע"מ

2.המועצה לענף הלול

3.מר שלום דוד מחלקת התכנון המועצה לענף

הלול

4.ועדת ערר במועצת הלול

תאריך הישיבה:

י"ד באייר התשנ"ז ( 21.05.97 )

העותר : בעצמו

בשם המשיב 1: עו"ד א' ברימר

בשם

המשיבים 3-2: עו"ד ט' מנור

בשם המשיבה 4: עו"ד י' גנסין

פ ס ק - ד י ן

העתירה מופנית כנגד פסק-דינו של בית-משפט זה בבג"צ 2560/90. פסק הדין האמור ניתן בהסכמת כל הצדדים להליך ההוא. גם העותר דהכא (המשיב 4 דהתם), באמצעות בא-כוחו בהליך ההוא, הסכים למתן פסק הדין. בעתירתו טוען העותר כי פסק הדין הנ"ל הושג בטענות תרמית של מי שהיה העותר שם (המשיב 1 שלפנינו) ועקב טעות אליה נקלע בית המשפט בעטיו של היצג מטעה, ולא מתוך זדון, מצד מי שייצג בהליך ההוא את המשיבה 4 שלפנינו.

קראנו ושמענו טענות העותר. מסקנתנו היא כי העותר לא הניח תשתית עובדתית לטענתו, שפסק-דינו של בית משפט זה בהליך הראשון הושג בתרמית או עקב הטעיית בית המשפט. גם בטענת העותר, כי, לאמיתו של דבר, ניתן פסק הדין הנ"ל חרף התנגדותו אין, לטעמנו, כל ממש.

אין צריך לומר כי לנוכח ההסכמה בדבר ביטול החלטתה השניה של המשיבה 4 (ועדת הערר) לא דן בית המשפט במחלוקת בין הצדדים בנושא שיטת המכסות.

העתירה נדחית. העותר יישא בהוצאות המשיב 1 בסך 5000.- ש"ח. באת-כוח המשיבה 4 מחלה על הוצאותיה.

ניתן היום, יד' באייר תשנ"ז (21.5.97).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

96073940.

F05

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 2560/90

הלכות

  1. 1טענת תרמית או הטעיית בית המשפט מחייבת הנחת תשתית עובדתית, וזו לא הונחה בעתירה