בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 7402/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט מ' מזוז
העותרים:
1. פלוני
2. פלוני
3. פלוני
נ
ג
ד
המשיבים:
1. משרד החינוך
2.עיריית פתח תקווה
3.בית הספר "למרחב"
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד דקלה צרפתי דלג'ו; עו"ד הילה תמרי
בשם המשיב 1:
עו"ד נועם זמרן
בשם המשיבה 2:
עו"ד יחזקאל ריינהרץ
בשם המשיב 3:
עו"ד אביעד הכהן
פסק דין
השופט מ' מזוז:
1.
לפנינו עתירה להורות למשיבים 2-1 ׁ(להלן: משרד החינוך ו עיריית פתח תקווה , בהתאמה) לקיים פיקוח ממשי ויעיל על המשיב 3 (להלן: בית הספר למרחב ) , ולאכוף עליו את החלטת עיריית פתח תקווה בדבר שיבוצו של העותר 1 (להלן: העותר ) בכיתה א' בבית הספר.
2.
בעתירה נטען, כי ועדת הערר הפועלת מכח חוק החינוך המיוחד התשמ"ח-1988 קבעה כי העותר, הסובל ממחלת האפילפסיה, יוכל להשתלב בחינוך הרגיל, אולם בתי ספר אליהם שובץ בעיר פתח תקווה סרבו לקבלו. בעתירה נמסר, כי ביום 18.9.2016 החליט מנהל מחלקת החינוך בעיריית פתח תקווה כי העותר ילמד בבית הספר למרחב, אך זה סרב לקבלו ומכאן העתירה.
3.
בעתירה נמסר, כי מנהל בית הספר למרחב זומן לשימוע לפני משרד החינוך. לפיכך, הוריתי תחילה למשיבים למסור עדכון בדבר טיפולם בעניינו של העותר, וכן להתייחס לשאלת קיומו של סעד חלופי לבירור העתירה.
4.
משרד החינוך הודיע כי עיריית פתח תקווה הציגה בשימוע עמדתה לפיה יש לקבל החלטת שיבוץ חדשה בעניינו של העותר, ולפיכך הורה לה מנהל המחוז במשרד החינוך לעדכנו בדבר החלטת השיבוץ העדכנית עד ליום 6.10.2016. כן טען, כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי בדמות פניה לבית המשפט לעניינים מינהליים בהתאם לפרט 3 לתוספת הראשונה בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק ) . עירית פתח תקווה טענה בתגובתה שהעתירה מוקדמת, וכי היה על העותרים להגישה לבית המשפט לעניינים מינהליים. בית הספר למרחב טען, בין היתר, כי היה על המשיבים 2-1 לאכוף את שיבוצו של העותר בבתי ספר קודמים אליהם שובץ, ההולמים יותר את הזרם אליו הוא משתייך, וכי התלמיד כלל לא מילא טפסי רישום וממילא כלל לא נבחנה התאמתו למוסד. העותרים מצדם טענו, כי לבית משפט זה סמכות לדון בעתירה בהתאם לס' 3 , שכן המדובר ב"החלטת ממשלה" בשים לב לכך שהמדובר בהימנעות משרד ממשלתי מלהפעיל סמכויותיו על-פי דין.
5.
לכתחילה סברתי שמא ניתן יהיה למצוא פתרון מהיר ויעיל לשאלה הדחופה הנוגעת לשיבוצו של תלמיד בבית ספר. אולם, משנראה מתגובות הצדדים כאמור, כי הפתרון אינו בהישג יד, אין מנוס מדחיית העתירה על הסף מהטעם שלעותרים עומד סעד חלופי לבירורה בבית המשפט לעניינים מינהליים, בהתאם לפרט 3 לתוספת הראשונה לחוק. בניגוד לטענת העותרים, אין ענייננו בהחלטת ממשלה ולא בהחלטת שר, כי אם בהחלטה בענין שיבוצו של תלמיד קונקרטי, וככזו דרך המלך לבירורה היא בעתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. בירור העתירה בבית המשפט המחוזי אף יאפשר העמקת הבירור העובדתי ושמיעת מכלול הגורמים, בירור אשר עשוי להיות נחוץ בענין דנן, למקרא תשובותיהם הראשוניות של המשיבים.
6.
לאור האמור, העתירה נדחית על הסף והעותרים מופנים להגישה בבית המשפט לעניינים מינהליים. ואולם, מן הראוי שייעשה כל הדרוש על מנת שעניינו של העותר יוסדר אף בלא צורך בהגשת עתירה כאמור. על המשיבים 2-1 להידרש בדחיפות למכלול, ולערוך בירור מיידי ומקיף עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, על מנת להביא לשיבוצו של העותר במסגרת המתאימה לו בהקדם האפשרי.
ניתן היום, ג' בתשרי התשע"ז (5.10.2016).
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט ת
ש
ו פ ט