בג"ץ 7411/97 פאטמה עיסא נ. שר הפנים

השופט א' מצא :

העותרים מבקשים להאריך להם את המועד להגשת עתירה מתוקנת. פרקליטות המדינה, שנתבקשה להגיב על הבקשה, טוענת, כי דין העתירה הנוכחית "להימחק מחמת חוסר מעש ומחמת היותה נעדרת את הפרטים הרלבנטיים". עיון בקורות ההליך מעלה, כי עמדת המדינה בדין יסודה.

2.עניינה של העתירה בבקשת העותרים למתן רשיון ישיבה בישראל לעותר 2, בעלה של העותרת 1. כן נתבקש בה צו-ביניים המורה להימנע מגירושו של העותר 2, עד למתן החלטה בעתירה.

3.עם הגשתה לבית המשפט, ביום 17.12.97, הובאה העתירה בפניי. בהחלטתי מאותו היום נקבע כלהלן:

"1. העתירה לוקה בשיבושים רבים. אין בה כל פירוט של מועדי המעשים. כן לא צורפו לה מסמכים הנזכרים בה, כגון העתקי בקשותיה ופניותיה של העותרת 1 למשיבים.

2.על בא-כוח העותרים להגיש עתירה מתוקנת, בה יכלול את הפרטים החסרים ויצרף לה את העתקי המסמכים. העתירה המתוקנת תוגש תוך שבעה ימים ממועד המצאת ההחלטה.

3.לעת הזאת ניתן צו ביניים ארעי, המונע את גירושו של העותר 2 מישראל.

4.עם הגשת העתירה המתוקנת ולא יאוחר מיום 31.12.97 יוחזר התיק לעיוני".

4.עד למועד שנקבע בהחלטה לא הוגשה עתירה מתוקנת. לבקשת בא-כוח העותרים, שהוגשה לבית המשפט ביום 7.1.98, החלטתי להאריך את המועד להגשת העתירה המתוקנת עד ליום 22.1.98 (ראו החלטתי מיום 12.1.98). דא עקא שגם בעקבות החלטה זו לא הגישו העותרים עתירה מתוקנת.

5.בקשתם הנוכחית של העותרים הוגשה לבית המשפט ביום 22.12.98, משמע אחד-עשר חודשים לאחר חלוף המועד המוארך שנקבע להגשת עתירתם המתוקנת. לבקשה זו צורף נוסח של עתירה מתוקנת, אך גם לנוסח זה לא צורפו המסמכים שבשל חסרונם נקבע ביחס לעתירה המקורית, כי היא "לוקה בשיבושים רבים" ו"לא צורפו לה מסמכים הנזכרים בה". לעצם המחדל להגיש את העתירה המתוקנת במועד שנקבע בהחלטתי מיום 12.1.98, לא ניתן בבקשה כל הסבר.

6.נראה לנו שלעתירה הנוכחית אין עוד תקנה ודינה להידחות מחמת הזלזול בהליך מצד בעליה. אם ירצו העותרים לעמוד על בירור עניינם מוטל עליהם להגיש עתירה חדשה ולצרף לה את כל החומר הדרוש.

7.העתירה נדחית ובכך מתבטל הצו הארעי שניתן על-פיה.