בג"ץ 7428/12 פלוני נ. מדינת ישראל

השופט נ' הנדל:

מונחת לפנינו עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים, בגדרה מתבקש בית משפט זה להורות למדינה שלא לגרש את העותר לתחומי איו"ש, וכן ליתן לו אישור שהייה בישראל.

על פי העולה בעתירה, העותר מרצה עונש מאסר בגין שהייה בלתי חוקית, ואמור להשתחרר מן הכלא בעוד שבוע ימים – 22.10.2012. לטענתו, הופנו כלפיו איומים על כוונה לפגוע בו עם שחרורו מהכלא, על רקע שמועות על היותו משתף פעולה עם המדינה. נוכח האמור, פנה העותר לועדת המאוימים ביום 20.9.2012, אולם טרם נתקבלה החלטה בעניינו של העותר. על כן מבקש הוא כי בית משפט זה יורה שלא לגרשו לתחומי איו"ש עם שחרורו מן הכלא, כמו גם ליתן לו אישור שהייה בישראל.

דין העתירה להידחות בהיותה מוקדמת. העותר פעל נכון שעה שהגיש בקשה לוועדת המאוימים, אולם אין בחלוף הזמן הקצר מאז הגיש בקשתו משום סלילת דרך לדיון ענייני בבית משפט זה בשבתו כבג"ץ. כפי שנקבע בבג"ץ 5635/11 פלונים נ' משרד הביטחון (1.9.2011):

"דין העתירות להידחות. אכן, יש להצר על כך שבקשותיהם של העותרים טרם נדונו בועדת המאוימים אף בחלוף כ-6 חודשים מיום הגשתן, אולם משנמסר כי הבקשות עתידות לעמוד לדיון בוועדה, הרי שהעתירות שבפניי הינן עתירות מוקדמות אשר עניינן עתיד להתבהר במהלך החודש הקרוב".

במקרה זה, אין המדובר בחלוף תקופה של חודשים בגדרם טרם ניתנה החלטה. ואולם, אין להקל ראש בטענות העותר בדבר הסכנה העלולה להישקף לו אם ישוחרר לאיו"ש. במובן זה, יכול העותר לפנות לגורם הרלוונטי, לצורך מתן סעד זמני בעניינו. ראוי לציין את האמור בבג"ץ 5931/12 סלאימה נ' שר הפנים (21.8.2012), לפיו:

"אשר לבקשה למתן צו ביניים, יצויין, כי בעתירה לא נטען כי ננקטו נגד מי מהעותרים הליכי הרחקה, מכל סוג שהוא. מה גם, שעומד בפני העותרים סעד חלופי, בדמות האפשרות לפנות לקצין המאוימים במת"ק הרלבנטי, בבקשה למתן סעד ביניים, עד לקבלת החלטתה הסופית של ועדת המאוימים, בעניינם " (ההדגשה אינה במקור).

נוכח הנימוקים דלעיל, העתירה נמחקת. עם זאת, ועדת המאויימים מתבקשת ליתן החלטה בצו הביניים, אם יוגש, תוך יומיים מעת הגשתה, אף אם המדובר בהחלטה ארעית.